קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנו מציינים בכנסת את יום כ"ט בנובמבר, 29 בנובמבר 1947, התאריך שבו התקבלה באו"ם תוכנית החלוקה. העצרת הכללית של האו"ם הצביעה בעד תוכנית החלוקה של ארץ ישראל. זו החלטה שהובילה לבסוף, לאחר מכן, למעשה, להכרזה על הקמת מדינת ישראל בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948. על ההצעה הצביעו 33 בעד. בין המדינות שהצביעו בעד היו אז גם ראויים לשבח, גם ארצות הברית וגם ברית המועצות, דבר די נדיר, כמו גם אוסטרליה, אוקראינה, אורוגוואי, איסלנד, אקוודור, בוליביה, בלארוס, בלגיה, ברזיל, גוואטמלה, דנמרק, דרום אפריקה ועוד מדינות רבות, הולנד ביניהן, כמובן. אבל ללא ספק העולם הערבי התקומם והצביע נגד. כמובן, בהחלטה נגד היו איראן, אפגניסטן, הודו, טורקיה, יוון, לבנון, מצרים, הרפובליקה הסורית הראשונה, עיראק, ערב הסעודית, פקיסטן, קובה וגם תימן. היו כמובן מדינות שנמנעו, כמו ארגנטינה, אתיופיה, הממלכה המאוחדת, יוגוסלביה, מקסיקו, צ'ילה, אל סלבדור, קולומביה ועוד. וכמובן, מי נעדרה? תאילנד, שאז נקראה בשם סיאם.
מאוד מעניין, לו היום היו מביאים החלטה דומה כלפי הקמת מדינה, מדינת ישראל, לאחר כ-75 שנה, כיצד הייתה נראית מפת החלוקה בהצבעה לפי המדינות. כי בפוליטיקה תמיד אמרתי שהאויבים של האתמול הם בעצם החברים של המחר, אז אי-אפשר לדעת. הרי בסופו של דבר, או"ם שמום, גם שם הפוליטיקה שולטת.
התגובות בארץ היו מאוד מאוד חגיגיות. ההחלטה התקבלה ביישוב היהודי בשמחה רבה, בשל התמיכה המדינית והמשפטית שנתנה תוקף להקמת המדינה, ואז כמובן היו רמקולים בכיכר דיזנגוף בתל אביב והשמיעו את ההודעה לרבבות, בכותל היו הרבה תפילות, הקריאו תפילה שחיבר הרב יצחק הרצוג, זכר צדיק לברכה, סבו של נשיא המדינה כיום, רקדו משמחה, בתפוצות ובכל המקומות אמרו תפילת הודיה.
חשוב רק לדעת, מכל הדבר הגדול הזה, שכל מהותנו וכל זכות קיומנו כאן במדינה שלנו והישיבה בארץ ישראל היא רק אם אנחנו מעגנים לתוך זה את התוכן היהודי של המדינה. זוהי מדינה יהודית ששייכת לנו מכוח התנ"ך, את זה צריכים לדעת, ולא סתם מדינת היהודים, איזה אסופה וקיבוץ של אנשים בעלי זהות יהודית, אלא מדינה יהודית שבה חובה עלינו לחזק את חומות השבת, חומות החינוך, לתת ערכים יהודיים גם בבתי הספר. על מה ולמה אנחנו נקראים יהודים ומה זה מחייב אותנו כעם יהודי בעל שורשים ומסורת? בלי הדברים האלה – אומר לכם משפט אחד: אם אין לנו את התוכן של המדינה היהודית, איך אומרים אצלנו? העיקר חסר מהספר. אז אם אנחנו כעם הספר מעוניינים להישאר כמדינה יהודית, עלינו דבר אחד – להתגאות בזה, למנוע דברים שמרחיקים אותנו מהתואר של מדינה יהודית, ובכך באמת כולנו נהיה שמחים בהחלטות האלה. תודה רבה.
394 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.