קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לא רבים התאריכים שאפשר להגדירם כאבני יסוד בתולדות הציונות המדינית עד הקמת המדינה. הראשון הוא, כמובן, אדוני היושב-ראש, כינוס הקונגרס הציוני הראשון בבזל ב-1897, ולא בכדי התמונה היחידה באולם הזה היא תמונתו של היוזם, המניע, בנימין זאב הרצל, מימיני. בלעדיו, בלעדי הקונגרס הציוני הראשון, לא היה מותנע התהליך שהחל עם תחילת שיבת ציון והעלייה הראשונה. השני הוא הצהרת בלפור, גם כן בחודש נובמבר, ב-2 בנובמבר 1917, בוועידת סן רמו ב-1920, שאישרה לכלול במנדט הבריטי על ארץ ישראל את ההצהרה המדברת על בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. התאריך השלישי, כמובן, הוא החלטת האו"ם על הקמת המדינה ב-29 בנובמבר 1947, הוא כ"ט בנובמבר, שהיום אנחנו מציינים אותה, 75 שנה בדיוק אחרי שאושרה בעצרת האו"ם.
חברות וחברי הכנסת, מדינת ישראל הייתה קמה גם בלעדי החלטה 181. מדוע? משום שזהו צו ההיסטוריה האנושית.
הקשר העמוק שבין העם היהודי לארץ ישראל; הגידול המהיר במספר היהודים ששבו למולדתם ב-60 השנים שקדמו להצבעה; התהליכים הבלתי-נמנעים, אדוני היושב-ראש, בזירה הבין-לאומית אחרי מלחמת העולם השנייה ומעשה השטן של שואת העם היהודי על ידי הרייך השלישי, יימח שמם.
למרות המחלוקת הנוקבת בציבור היהודי בין תומכי הפשרה הטריטוריאלית לתומכי ארץ ישראל השלמה – ואני וחבריי בהם – השמחה לכל אורכה ורוחבה של הציבוריות היהודית הייתה גדולה, ללא מחלוקת. ובעוד היהודים יוצאים לרחובות בפרץ של שמחה ספונטנית ובריקודים, כנופיות הערבים בארץ ישראל מגיבות מייד בפיגוע טרור. מייד. שישה יהודים, חבר הכנסת מלביצקי, נרצחים בפיגוע בצומת נחלים הסמוכה לעיר פתח תקווה באוטובוס שיוצא מן העיר נתניה בדרכו לירושלים, ועוד יהודי אחד נרצח ביפו. התאריך הוא 30 בנובמבר 1947. בכך הכריזו כנופיות הערבים בישראל מלחמה, ונפתח החלק הראשון של מלחמת העצמאות. מאז, כפי שהגדיר שר החוץ ממפלגת העבודה אבא אבן, זכרו לברכה, לא החמיצו הערבים בארץ ישראל הזדמנות להחמיץ הזדמנות.
ובכל ויכוח מדיני שבו עולה השאלה בדבר המתווה השגוי והמסוכן של שתי מדינות, זכרו: מי שדחה את החלטת האו"ם 181 לא היה התנועה הציונית, לא היה היישוב היהודי בארץ ישראל, הישראלים, אלא הערבים. מדוע עשו זאת? מדוע סירבו? הרי החלטה 181 מדברת על הקמת מדינה ערבית בארץ ישראל המערבית. ב-1922, בהחלטה חד-צדדית של המנדט הבריטי, נקרעה הגדה המזרחית מארץ ישראל ההיסטורית, וב-1947 חולקה ארץ ישראל המערבית. ההסבר לשאלות הוא מאוד פשוט, פשוט הרבה יותר ממה שחושבים בארץ וגם בקהילייה הבין-לאומית. ההסבר הוא שהסכסוך איננו על שטח אלא על עצם קיומנו.
ומילה לסיום, אדוני היושב-ראש: תשאלו היום ברחובות ישראל וביתר שאת בבתי הספר, כולל בבתי הספר התיכוניים, כמה יודעים או מודעים ליום החשוב הזה, כ"ט בנובמבר – מעטים, מעטים מאוד. חובה היסטורית ומוסרית להעמיק את החינוך בבתי הספר, ולא בכדי להצמידו ליום שגם כן, נדמה לי, יצוין מחר במליאת הכנסת, יום היציאה והגירוש של יהודים מארצות ערב ואיראן, שיחול מחר, כפי שאמרתי, שהרי המאורעות נגד היהודים בארצות האסלאם קשורים בקשר הדוק להחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר, ופיגועי הטרור היו לא רק בארץ ישראל המערבית אלא גם בארצות השכנות. תודה, אדוני היושב-ראש.
461 מילים של אופיר אקוניס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.