ציון יום הסיגד

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם אני רוצה לפתוח – בניגוד לחברי השר מאיר כהן, הדברים שנשמעו לפניו אינם ראויים לתגובה בכלל, ואני חושב שצריך למצוא פה משהו בתקנון שיאפשר לטפל בדבר שכזה. ביום כואב כל כך, אחרי הפיגועים שהיו היום בירושלים והרוג, נער בן 16 – ואני שולח מכאן תנחומים למשפחתו והחלמה מהירה לכל הפצועים – יש דברים שלא נאמרים, ואדוני היושב-ראש, כדאי לעשות משהו, לחשוב על זה, איך מטפלים בדברי בלע כאלה שנשמעים ביום שכזה.

לגבי חג הסיגד, בשנה שעברה קראתי פה מעל הדוכן את דבריה של הודיה מקונן על כך שהסיגד הוא בשורה, מלשון סגידה והשתחוות, על שם הכיסופים של קהילת ביתא ישראל לארץ ישראל. דומה שאין דוגמה טובה יותר מאשר תולדותיה של קהילת ביתא ישראל כדי להמחיש את הקו שמחבר את עם ישראל לשורשיו ברצף ישיר לאורך אלפי שנות גלות.

הקהילה, ששורשיה נמצאים בהיסטוריה הרחוקה מאוד, עברה לאורך שנות קיומה הארוכות את כל ייסורי הגלות, כולל מצבים חומריים קשים, ניסיונות לבוללה ולהטמיעה בקרב הגויים, מלחמות ואפילו תוכנית השמדה בתקופת השואה תחת השלטון האיטלקי. למרות כל זאת, הקהילה שמרה בצורה מופלאה ומעוררת השתאות על דבקותה באמונתה, בתורתה ובמסורותיה.

אני רוצה להביא שני דברים מגדולי עולם שכתבו על הקהילה הזאת. כך כתב מרן הרב קוק זצ"ל לפני 101 שנים, בג' בכסלו תרפ"ב, בקריאתו להתגייס ולסייע לחיזוק רוחני לקהילת ביתא ישראל: חובה קדושה מוטלת עלינו להתאמץ בכל כוחותינו להשיב את הכרת היהדות, קדושת האמונה וקיום המצוות המעשיות בטהרת ואחדות האומה הקדושה עם ה', לחלקים ידועים של עמנו אשר מרוב תלאות הזמן וצרות הגלות הורחקו מאיתנו, הן ריחוק מקום והן ריחוק דעות. בפינות רבות הרחוקות ממרכזי היהדות נמצאים רבבות אחים שנשארו מאות בשנים בודדים בפינותיהם ובלי כל קשר עם היהדות הכללית, ועל ידי כך נתמעטו אוכלוסיהם. הרבה הרבה מהם התבוללו בין הגויים שבתוכם הם יושבים, ואף אלה שנשארו נאמנים לעמם נמצאים תמיד בסכנת ההתבוללות והטמיעה באין כוחות חדשים נוספים לאוכלוסיהם, שיכניסו לתוכם זרם של חיים יהודיים, וברבות הזמן הם עומדים להתפורר ולהתנתק מהגוף הישראלי הנצחי ומטהרת נשמתו. אחת מהפינות הנזכרות היא ארץ חבש. במדינה זו, הרחוקה ממרכז החיים היהודיים, חיים זה יותר מאלפיים שנה רבבות יהודים, אשר למרות כל התלאות והצרות שעברו עליהם, נשארו נאמנים לדתם ולעמם.

50 שנה לאחר מכן, בז' באדר א' תשל"ג, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל לעובדיה חזי – מי שהיה מכונה אבי הרס"רים של צה"ל והיה פעיל מרכזי למען קהילת ביתא ישראל – את הפסק הנודע בדבר יהדותם של בני הקהילה. וכך כתב הרב עובדיה יוסף: באתי למסקנה שהפלאשים הם צאצאי שבטי ישראל שהדרימו לכוש, ואין כל ספק שהגאונים הנ"ל שקבעו שהם משבט דן, חקרו ודרשו והגיעו למסקנה זו על פי עדויות וראיות מהימנות ביותר. וגם אני הצעיר בשבטי ישראל חקרתי ודרשתי היטב בענייניהם, לאחר שמנהיגי הפלאשים פנו אליי בבקשה להתחבר עם אחינו בית ישראל ברוח התורה וההלכה, התורה שבכתב ושבעל פה, ללא כל סייג, ולקיים כל מצוות התורה הקדושה על פי הוראות אבותינו ז"ל, אשר מפיהם אנו חיים. והחלטתי כי לפי עניות דעתי הפלאשים הם יהודים שחייבים להצילם מטמיעה ומהתבוללות ולהחיש עלייתם ארצה ולחנכם ברוח תורתנו הקדושה ולשתפם בבניין ארצנו הקדושה, ושבו בנים לגבולם. בטוחני שמוסדות הממשלה והסוכנות היהודית וארגונים בישראל ובתפוצות הגולה יסייעו לנו כמיטב יכולתם במשימה קדושה זו, שקיבל כבודו על עצמו, שהיא מצוות הצלת נפשות אחינו לבלתי יידח ממנו נידח, וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא.

ומסיים הרב עובדיה: ויהי רצון שבמהרה יקוים "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם"; "והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים. ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ"; "ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם".

ואני מסיים, אדוני היושב-ראש, מה אנחנו יכולים ללמוד מהקהילה המופלאה הזאת: מסירות הנפש כנגד התבוללות וטמיעה, דבקות בלתי מתפשרת בתורת ישראל ובמסורת וכיסופים עזים לירושלים ולבניין בית המקדש הם ערכי הנצח שחובה עלינו ללמוד ולסגל מקהילה מופלאה זו. ולכם, בני הקהילה, חג סיגד שמח.