ציון יום הסיגד

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתחיל כמו קודמיי ואשתתף בצער של היום הקשה הזה. פתחנו אותו בשני פיגועים קשים כאן בירושלים עם הרוג ופצועים. נאחל איחולי החלמה מלאה ומהירה, ותנחומים למשפחת ההרוג.

אחד הדברים שתפס אותי בסיפור הזה, זה גיל שש. אני לא יודע, חבריי חברי הכנסת, מה אתם זוכרים מגיל שש, אבל נדמה לי שבגיל שש הייתי איפשהו בגן חובה, ועסקתי במה שילדים בגן חובה עסוקים בו – שיחקנו עג'ואים, כך קוראים לזה בירושלים, או תכננו את החוג אחר הצוהריים. אבל האדם הזה שאני מייד אדבר עליו, בגיל שש יצא למסע. מסע שלא נמשך שעה אחר הצוהריים, גם לא יום, אפילו לא שנה. מסע של שלוש שנים. וכשאני הייתי בכיתה ג', עדיין באותו מקום, באותו בית ספר, הוא סיים את המסע הזה ועלה לארץ ישראל. אני לא יודע, בטח כמה מחבריי פה חברי הכנסת זוכרים מסעות בצבא – שעתיים זה קשה, 12 שעות, 24 שעות. חברים, משה סולומון, חבר הכנסת שיושב כאן, היה במסע שלוש שנים, ואחר כך הוא הגיע לארץ. הדבר המדהים הוא שהביוגרפיה שלנו – אנחנו למדנו באותה ישיבה, ישיבת הר עציון. למדנו באותה מכללה למורים, מכללת הרצוג. גם באוניברסיטה העברית שנינו עברנו, ואפילו שנינו סגני אלופים בצנחנים, בנסיבות דומות, הוא מפקד גדוד וגם אני זכיתי לעשות את זה. בעיניי זה דבר מדהים. כי אם אתה שוכח מאותה כיתה ג', גיל שש עד תשע, לכאורה יש לנו את אותו סיפור. אבל מה שתפס אותי, משה, וכשלמדנו יחד בישיבה לא ידעתי, זה המסע שהיית צריך לעבור בדרך על מנת להגיע לאותם מקומות שאני ואחרים צעדנו בהם. ובעיניי זה סיפור מדהים. בעיניי זה סיפורה של קהילת יוצאי אתיופיה. זה סיפורנו כאן היום, 50 יום אחרי יום הכיפורים, כשאנחנו מציינים חג שהוא כאילו של עדה, אבל כמו שאמר לפניי חבר הכנסת אקוניס הוא בעצם צריך להיות הסיפור של כולנו. 50 יום אחרי הפסח אנחנו מציינים את חג מתן תורה, ו-50 יום אחרי יום הכיפורים מן הראוי שנעשה את חשבון הנפש. אם עשינו חשבון נפש אישי לפני 50 יום, נקדיש את הזמן הזה לחשבון נפש לאומי.

ואין לי אלא לברך אותך מכאן, חבר הכנסת סולומון. זה לא נאום הבכורה שלך הרשמי, זו לא הברכה הרשמית, אבל כמי שעבר איתך – אפילו אנחנו חולקים את אותו שם, משה – נלמד. ולמרות שאנחנו ממפלגות שונות, ולמרות שאנחנו לכאורה בצדדים שונים, ועוד מעט אתה תהיה בקואליציה ואני אהיה באופוזיציה, נלמד מהיום הזה שאנשים אחים אנחנו. תודה.