קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, נהוג לברך בדרך כלל את חבר הכנסת בנאומו הראשון. הבנתי שזה נאום הבכורה של חבר הכנסת סולומון. אני מברך אותו, ובוודאי זה יהיה נאום הבכורה שלפני נאום הבכורה. ודאי עוד נשמע אותו בנאום בכורה מלא מלא.
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, קמנו הבוקר לשני פיגועי טרור קשים בבירתנו ירושלים. אני שולח תנחומים למשפחת הנרצח, הנער הצעיר, התלמיד, אריה שצ'ופק, בן 16 בלבד בהירצחו, השם ייקום דמו. אני שולח מכאן איחולי החלמה לפצועים, רפואה שלמה ומהירה.
במהלך הלילה התוודענו פעם נוספת לרוע הבלתי נתפס של אויבינו. אזרח ישראלי שנפצע בתאונת דרכים בשטחי הרשות הפלסטינית מפונה לבית חולים. על פי עדות משפחתו – מנותק מן המכשירים, בעצם נרצח, ועכשיו המנוולים רוצים לסחור בגופתו. הרוע והזדון הם בלתי נתפסים. לא בפעם הראשונה בוודאי, 100 שנות טרור, אלימות ואכזריות, וכל בוקר, לדאבון הלב – כמעט כל בוקר, בוודאי בהתגברות הטרור בשנה וחצי האחרונות – מוכיח לנו שהסכסוך איננו על שטח אלא על עצם הקיום.
הפיגוע היום בירושלים הוא כמובן ניסיון לפגוע בלב ליבו של העם היהודי בבירה ירושלים, ובמקרה אנחנו מציינים היום את חג הסיגד, ואין דוגמה טובה יותר מבני העדה האתיופית להמחיש, אדוני היושב-ראש, את החיבור ההדוק שבין העם היהודי כולו, על כל תפוצותיו וגלויותיו, לירושלים.
"הביאו לי את יהודי אתיופיה", כך הורה ראש הממשלה מנחם בגין לראש המוסד יצחק חופי באחת ההחלטות הראשונות שלו כראש ממשלה. קהילת ביתא ישראל היא מעדות עמנו העתיקות ביותר, וההחלטה על העלאת יהודי אתיופיה לישראל הייתה מההחלטות החשובות שקיבלה ממשלה בישראל, ממשלת הליכוד במקרה זה, מייד לאחר המהפך או זמן קצר לאחר המהפך של 1977. הטלתה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, על המוסד, לא הייתה עניין של מה בכך. המורכבות והסיכון של המבצע הצריכו את ישראל להשקיע ממיטב כוחותיה וממיטב בניה במבצע שחשיבותו לעתיד ולאחדות העם היהודי לא נפלה ממבצעי מוסד אחרים.
זהו בעצם מימוש חזון שיבת ציון. סיפור עליית יהודי אתיופיה מגלם שילוב של עושר גדול של קהילה עתיקה שחיה אלפי שנים בגולה, ששמרה בדבקות על יהדותה בתנאים מאוד לא פשוטים, מאוד לא פשוטים, ולא הפסיקה כל הזמן הזה לחלום על החזרה לארץ ישראל ובמרכזה ירושלים. אבל, אדוני היושב-ראש, כידוע לך ולחברות וחברי הכנסת, בסיפור תולדותיה של יהדות אתיופיה, קהילת ביתא ישראל, ישנה גם טרגדיה לא קטנה והיא מותם של אלפי יהודים בני הקהילה בדרכם, תוך כדי הדרך, להגשמת החלום לעלות לארץ ישראל ולהגיע לירושלים.
ב-13, כמעט 14, שנותיי בכנסת ובממשלה, פעלתי רבות למען בני העדה, שילובם בחברה הישראלית ושימור מורשתם. זוכר השר, יושב-ראש הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין, שיושב כאן, את הכנסת ה-18 שבה יזמתי עם חברים נוספים את החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי. החוק הזה, אדוני, נועד לתקן עוולה חברתית כלפי יוצאי העדה שלא זכו למקומם הראוי בין עובדי השירות הציבורי. אמרתי כאן, מעל הבמה הזאת, וגם בוועדת העלייה והקליטה ששם עשינו את החוק הזה – העברנו אותו בוועדת העלייה והקליטה – אבל בקריאה השנייה והשלישית כאן אמרתי שאני רוצה ומייחל ליום שבו החוק הזה יבוטל, שלא יהיה עוד צורך בו, בחוק העדפה מתקנת; שמשרדי הממשלה, שהשירות הציבורי יקלוט את בני העדה האתיופית כפי שהוא קולט את כולם ללא צורך בחוק העדפה מתקנת. בכלל, חוקי העדפות מתקנות הם חוקים שמנציחים, לצערי, לעיתים, עוולות שנעשו במהלך עשרות שנים. אבל, צריך, אדוני היושב-ראש, את השנים שבהן החוק בתוקפו כדי לתקן את העוולה. אנחנו נצטרך – ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, אגב, היא המפקחת על ביצוע החוק הזה, והיא צריכה כל חצי שנה לדון ולראות כמה עולים מבנות ובני העלייה האתיופית נקלטו בשירות הציבורי. אם יהיו מספרים טובים, אולי אפשר יהיה גם לבטל אותו. אני מקווה, אגב, אני מייחל.
כסגן שר במשרד ראש הממשלה, בממשלת ישראל ה-33, בהובלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוצאתי לפועל החלטה לפעול להקמת האנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. הייתה לי הזכות הגדולה לחנוך אותה יחד עם ראש הממשלה נתניהו, עם נשיא המדינה שמעון פרס, זכרו לברכה, בטקס מרגש ועוצמתי בהר הרצל. 1,379 איש ואישה נספו בדרכם. בסיפורים שאני הייתי עד להם – עבדנו על הרשימה של השמות, וכמובן, כמו בכל עדה בישראל, יש ויכוחים מי ייכנס לרשימה ומי לא, אתה היית אז יושב-ראש הכנסת, אתה זוכר, יולי – אימצנו את עמדת המוסד. בעצם, הוא העביר לנו את רשימת הנספים, והיינו עדים לסיפורים באמת מזעזעים וקשים מאוד בדרך, בעיקר בסודן ששם נספו העולים העושים את דרכם לירושלים ברגל.
כשר המדע והטכנולוגיה הוריתי על הקמת קרן מלגות ע"ש מנחם בגין למתן מלגות לסטודנטיות וסטודנטים יוצאי העדה האתיופית. ממשלות הליכוד ב-12 השנים האחרונות, כידוע, בראשותו של בנימין נתניהו, הורו על העלאת 10,000 יהודים שעוד נותרו. אנחנו כמובן מיישמים החלטת ממשלה משנת 2010, וכמובן ישנם עוד רבים שרוצים ורוצות לעלות ולהגשים את חלום הציונות, את חזון הציונות.
חברות וחברי הכנסת, קידום שילובם של יוצאי אתיופיה בישראל אינו נושא שנתון למחלוקת פוליטית. יש לראות בו ערך חשוב ומרכזי בכל ממשלה שתקום. אני בטוח שגם בממשלה שתקום בקרוב מאוד, בעזרת השם, נפעל בממשלה ובכנסת להמשיך את שילובם כפי שעשינו עשרות שנים ועוד נעשה. הדבר הזה מתבקש.
אדוני, אני מנצל את הבוקר הזה, את היום הזה, שבעצם נפתח – באמת, זה אומנם יום חגם של עולי אתיופיה והם יבואו לירושלים לטיילת ארמון הנציב המשקיפה על חומות העיר העתיקה, חלום הדורות שלהם ובכלל של יהודי כל העולם כמובן.
אבל אני מנצל אותו, אני רוצה – גם התחלתי בכך את הדברים שלי – הוא החל בשני פיגועים קשים בירושלים, סמוך מאוד למשכן הכנסת, אחד מהם אפילו במרחק הליכה וגם השני לא רחוק מאוד מהמקום של הפיגוע הראשון – אני קורא לחבריי במחנה הלאומי: השגנו ביחד ניצחון גדול, אזרחי ישראל מסתכלים עלינו, הם בוחנים אותנו כל יום, והאויבים הם ממשיכים בדרך הטרור, השטנה והאלימות.
ולכן אני קורא לחבריי לפעול במהרה להקמת ממשלה לאומית בראשות הליכוד, בראשותו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, ממשלה שתקיים את המטרה שלשמה נבחרנו – בראש ובראשונה החזרת הביטחון האישי לכל אזרחי ישראל באשר הם.
חג סיגד שמח לבני ובנות העולים מאתיופיה. זה, בעצם, כבר יכול להיות חג לאומי, אדוני היושב-ראש. חגם של יהודי אתיופיה הוא חגנו שלנו, הוא חלק מן המעשה הציוני. תודה.
958 מילים של אופיר אקוניס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.