ציון יום הסיגד

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בפתח דבריי אני רוצה להתייחס לפיגוע הנורא שהתרחש היום בבירתנו ירושלים, בשתי זירות, פיגוע נוראי, ולאחל רפואה שלמה לפצועים ותנחומינו לנרצח.

יום הסיגד הוא יום של צום, של טהרה ותפילה גדולה לשוב לציון ולגאולה שלמה. קהילה מופלאה ששמרה על יהדותה לאורך השנים בגולה כבר מימי בית ראשון ועד לימינו אנו – הקהילה הזאת, הקהילה האתיופית, לא פסקה מעולם להתגעגע לציון ולכסוף לשוב אליה יחד עם כל עם ישראל.

אני רוצה להקריא את שיר החסידה, מאת חיים אידיסיס: "עפה חסידה לארץ ישראל / כנפיים מניפה מעל הנילוס / אל ארץ רחוקה / מעבר להרים, שם בית ישראל / יושבים ומצפים. // חסידה, חסידה, צחורת צוואר / מה ראו עינייך / שירי לי סיפור. // שותקת חסידה, אינה פוצה מקור / נשענת על רגלה, ועוד מעט תחזור".

היום, כ"ט בחשוון, 50 יום לאחר יום הכיפורים, מציינים את חידוש הברית, הקשר של העם הזה לריבונו של עולם. מקורו של יום זה הוא בספר נחמיה: "וביום עשרים וארבעה לחודש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם; ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר, ויעמדו ויתודו על חטאתיהם ועונות אבתיהם; ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רבעית היום, ורבעית מתודים ומשתחוים לה' אלהיהם". יום זה מדמה את מעמד הר סיני בעלייה להר גבוה עם אבנים על הגב כסמל לתענית, ובסופו הודיה גדולה לריבונו של עולם על חידוש הקשר והברית. זהו יום של חשבון נפש קהילתי\ המתרחש 50 יום לאחר יום הכיפורים שבו כל אחד עוסק בחשבונו הנפשי הפרטי. ביום זה אנו מתכנסים כקהילה, חושבים יחד איך ניתן לשפר ומתוודעים אל כל אלה שנזנחו מאחור. ערך הקהילה הינו ערך נשגב בקרב קהילת אחינו יוצאי אתיופיה. הדאגה לאחר ולחלש נמצאת בראש סדר העדיפויות תמיד.

קהילת יהודי אתיופיה היקרים, כמה טוב שלא פסקתם מהכיסופים לציון, כמה טוב שהגשמתם את החלום הגדול ואתם כאן איתנו היום, תורמים לנו מהמסורת העשירה שהבאתם איתכם. אני מוצא את עצמי כל פעם מחדש עומד נפעם מול העוז והגבורה של אבותיכם. לקום ביום בהיר אחד ולהחליט פשוט לצאת לדרך, מבלי להבין את כל הפרטים, מבלי לדעת איך הולכים, פשוט לקום ולעשות מעשה. לצאת לדרך בשם החלום הגדול להגיע לארץ המובטחת, ארץ ישראל. המסע לא היה קל, והוא גבה קורבנות רבים. רבים לא שרדו את תלאות הדרך ונמצאו מוטלים בצד הדרך, אם זה מרעב, אם זה מצמא ואם זה בידי שודדים, לא עלינו. אין כמעט משפחה בקרב קהילת יוצאי אתיופיה שאין לה קרוב שנשאר מאחור. וביום קדוש זה אנחנו זוכרים את אלו שלא הצליחו להגשים את החלום הגדול.

אני כאן כדי לומר לכם: המסע עדיין לא תם. ישנה החלטת ממשלה להעלאת שארית יהודי אתיופיה הנותרים באדיס אבבה, והיא עדיין לא קוימה במלואה. בממשלה שנקים, בעזרת השם, נפעל כדי לסיים את העלייה ולהעלות את מי שנותרו מאחור.

בסיום דבריי ארצה לברך את בני הקהילה היקרים שיהיה המשך יום משמעותי, מלקם סיגד בהל. תודה, אדוני היושב-ראש, תודה לכם.