קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש – ואני נהנית לקרוא לך כבוד היושב-ראש, מגיע לך – –
– – כנסת נכבדה, כל פעם שאני אעלה לנאום במליאה, מעכשיו, אשאל תמיד שלוש שאלות בנוגע לקצין המודיעין שנפטר בכלא הצבאי, עד שאקבל עליהן תשובות: 1. מדוע לא יבוטל צו איסור הפרסום הגורף החל על פרטי מותו? 2. מדוע אין עדיין מסקנות על נסיבות מותו, אף שחלפו כבר למעלה מ-110 ימים? 3. למי יש מה להסתיר או מה מסתירה מערכת הביטחון בעניין הזה?
ועכשיו לענייננו. אני רוצה לדבר על שריפה אבו מועמר. שריפה הייתה מורה בת 33, תושבת רמלה. לפני שנה, אחרי שהכינה את מערכי השיעור לקראת שנת הלימודים החדשה וקישטה את הכיתה לקראת החזרה של הילדים ללימודים, עמדה במטבח ביתה בזמן ששלושת ילדיה היו בבית וספגה שלוש יריות לחזה, התמוטטה על הרצפה ומתה. לא שריפה ולא מוחמד בן זוגה היו קשורים לארגוני הפשע, לפשיעה בכלל, ולא היו להם שום סכסוכים. הגורל הטרגי שלה קשור לעובדה שבמדינת ישראל 85% ממקרי הרצח הם בחברה הערבית. לצערנו, רק 22% מאותם מקרי רצח מפוענחים על ידי המשטרה.
כלומר, כבר זמן רב מדי אזרחים ואזרחיות רבים לא בטוחים, לא בביתם ולא במרחב הציבורי. זה מצב בלתי נסבל. שלא יספרו לנו שמדינה לא יכולה להגן על חלק מאזרחיה. המשטרה הצליחה להילחם בהצלחה בארגוני הפשיעה בחברה היהודית, אבל לא עושה את זה בחברה הערבית. מאז ששריפה נרצחה לפני שנה, נרצחו, עד היום, עוד 105 אזרחים ואזרחיות ישראלים מהחברה הערבית.
הגיע הזמן להפסיק את ההפקרות. על כולנו לדאוג שלכל אזרח ואזרחית במדינה, ללא הבדל, תהיה הזכות לביטחון אישי במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי. תודה רבה, כבוד היושב-ראש.
ולחברי משה ארבל יש לי הודעה אישית: אני מבטיחה לך שבעניין התחבורה הציבורית אני אילחם בתקציב הזה, כי זו באמת גזרה קשה ולא צודקת, ואין שום סיבה שזה יישאר בחוק ההסדרים.
283 מילים של גבי לסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.