קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בסיום ההצבעה על חוק ההסדרים פגשתי בחוץ אדם אחד מרוצה. מה זה מרוצה? מנסור עבאס. הוא אומר: כולם נאבקים על הפירורים; אני מביא את העוגה הגדולה. הוא ישב במקביל לישיבת התקציב בממשלה, כשבנט כביכול ניהל את ענייני התקציב, וכל השרים עלו אליו לרגל, כמו הסולטן, והוא לקח עשרות מיליארדים והקצה למשרדי הממשלה.
עכשיו אני שואל, השר שי ואחרים: מה היה קורה אם זה היה קורה בממשלת הליכוד? אני שואל אותך, אדוני יושב-ראש הכנסת: באיזו מהירות המשטרה הייתה מגיעה לעצור שם את האנשים? עוד בטרם היה מגיע השר השני, כבר היו שם צווי מעצר. מה זה הדבר הזה? זה לא קשור לסיוע למגזר הערבי. זה קורה, אגב, זה קרה ויקרה, וגם ח"כים ערבים מהאופוזיציה וכולם ידעו תמיד לפנות באופן ענייני כראשי רשויות, והדברים טופלו. אבל לתת לאדם אחד, באופן פוליטי, ללא קריטריונים, ללא שוויון, ללא אמות מידה, לחלק מיליארדים? אני לא מבין איפה היה היועץ המשפטי לממשלה, איפה היו רשויות החוק, כל גורמי המשפט. איך יכול להיות שיקרה דבר כזה? תאר לעצמך, אדוני היושב-ראש, שיש ישיבת תקציב, נתניהו מנהל אותה, ויושבים ראשי הערים של הליכוד באיזה חדר, ועולים אליהם לרגל, והם קובעים לאיפה ילכו כל התקציבים ולאן מחלקים אותם.
הדברים שקורים כאן במעטה הזה ובהגנה ההיקפית על הקואליציה ועל הממשלה, עוברים וחוצים את כל הגבולות. גם לגבי התכנים שעוברים כאן בערב הזה – מאחר שאני מכיר את הדברים, אני יודע את בסיס הדיונים, אני יודע איזה עיוות נוצר כאן. כל הפשרות – כולם עושים פשרות בשביל להחזיק את הקואליציה. מי משלם את המחיר על הפשרות האלה? האזרח הישראלי והאזרחית הישראלית, ובדרך כלל אלה שאין להם קשרים, אין להם יכולת להשפיע; האזרחים מן השורה, שדאגנו להם בשנת הקורונה. דאגנו למובטלים, לעצמאים הקטנים, הגדולים והבינוניים, לאנשי עסקים, לנכים ולכל מי שהממשלה הזאת פשוט מצפצפת עליו. היא מחלקת לפי מפתח פוליטי. לחלק עשרות מיליארדים באופן פוליטי למנסור עבאס זה אומר שאחרים יישארו ללא תקציבים. ולא במקרה אנחנו רואים כאן את השעטנז הזה – יקימו רשות מייעצת בנושא הרגולציה; כאילו בגן ילדים, ישבו ויקימו כל מיני ועדות פיקטיביות ללא תכלית.
אני חושב שהעובדה שבגלל רצון ההישרדות של הקואליציה דברים קורים בצורה כל כך מעוותת ופוגעים, זה דבר חמור. אני הזכרתי את נושא הכניסות לגוש דן. ככל שאדם יגור רחוק יותר והשירות שהוא יצטרך יהיה שירות דחוף יותר – נגיד ללכת לרופא. אדם מאופקים רוצה ללכת לרופא בתל אביב, הוא יגיע ויגבו ממנו כסף במעגל הראשון, השני והשלישי על הכניסה לתל אביב. אחרי זה הטיפול אצל הרופא – יעלו לו את השכר שהוא צריך לשלם, את המיסים. בעצם, ככל שאדם רחוק יותר וחלש יותר, הוא ייפגע יותר ממה שהולך לעבור כאן היום.
לכן, כמובן, אנחנו נצביע נגד, נפעל ונשנה, ואני מבטיח לך, אדוני היושב-ראש, שכאשר נחזור, נתקן את העיוותים האלה לטובת אזרחי מדינת ישראל.
443 מילים של ישראל כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.