קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני חושבת שתמיד, בכל פעם שאני אתדיין בעניין תקציב המדינה, אני אצטרך להגיד את המשפט הזה, כי אני חושבת שהוא משפט מהותי בהבנת כל תקציב שמוגש לנו, אם נרצה לקרוא אותו לא רק במספרים, והוא שבדרך כלל תקציב מדינה משקף – הוא הראי של המדיניות שמובילה כל ממשלה. ממשלה מכריעה בתקציב שלה, לפי קווי היסוד שלה ולפי הראייה שלה, איך צריך לנהל את המדינה, איך צריך להתייחס לאזרחים, מה תרומתה של המדינה במאבקי השוק וכן בהגנה על האזרחים המוחלשים בתוכה. הרי בסופו של דבר, ההסכם הראשון שבין כל מדינה לאזרחיה הוא להבטיח לאזרחים את ביטחונם.
כל העולם כבר מבין שביטחון הוא לא רק הביטחון שבא מצבא ומלחמות ולא רק הביטחון הלאומי, אלא הביטחון האנושי הבסיסי. הממשלה הזו, שמביאה את התקציב הזה, הבטיחה שתהיה ממשלת שינוי; הבטיחה ממשלה שתוביל מדיניות לטובת אזרחי המדינה ותוציא את המדינה מהמצב הכאוטי והמדורדר שהיה פה. אבל בעצם איזה סוג של תקציב היא מביאה? היא מביאה תקציב שמלטף את בעלי ההון, את החברות הגדולות, שלא נוגע בהם, שלא עושה להם שום מיסוי, אבל כן מתחילה במיסוי על אזרחים קטנים, על אזרחים מוחלשים, ופוגעת להם בחיי היום-יום.
אני רוצה להבין איך הממשלה תכננה בתקציב הזה לענות על בעיה כל כך אקוטית במדינת ישראל, שנקראת עוני. 25% מהמשפחות במדינת ישראל, אין להן מספיק כסף לאוכל. איפה זה נמצא בתקציב שלכם, בתוכניות שלכם?
והעניין של התחבורה הציבורית – – –
היא לא תקבל מעונות, ואם היא עובדת, היא תצטרך לעבוד עוד שלוש שנים, ואם היא כבר פוטרה מהעבודה שלה, היא תצטרך לחכות עוד שלוש שנים כדי לקבל את הכסף, והעוני רק יעלה ויעלה ויעלה ויתפח.
אני רוצה להתייחס. בתקציב הזה שמונח בידיים שלנו אמור להיות תקציב לאוכלוסייה הערבית. אני, מבחינתי, כל מספר נקוב בתקציב הזה הוא תקציב שמעניין אותי כאזרחית ערבייה ואמור לעניין את האזרחים הערבים, כי השותפות במשאבים אמורה להיות שוויונית.
עכשיו, כשבאים ואומרים: לאוכלוסייה הערבית יש את הסכום הזה, אבל בינתיים אין תוכנית, תצביעו בלי תוכנית. אתם לא תדעו. יש מצ'ינג בתוך התקציב הזה, שחצי ממנו יביא האוצר, חצי ממנו יביאו המשרדים. המשרדים החשובים ביותר בינתיים אומרים: אנחנו, אין לנו כסף תוספתי לתת לאוכלוסייה הערבית. כלומר אנחנו לא יודעים במה מדובר, ובכל זאת נצטרך לעמוד ולהצביע בקריאה ראשונה כדי לעשות עבודה קלה לקואליציה, כדי שיעבירו תקציב, כדי שיהיה להם תקציב.
כמו שיש מס גודש, יש מס רחם. אנחנו גם נצטרך לשלם מס רחם כנשים.
לצערי הרב, זה תקציב שפוגע בכל הקבוצות המוחלשות, ואנחנו נצביע נגדו.
424 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.