קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני מחכה שהם יפתרו את הבעיות ויוכלו להיות סגנים.
התראיינתי הערב ברשת ב' אצל יוסי אליטוב, ואמרתי לעצמי שהפעם האחרונה שזה קרה – – –
בדיוק. אז אני מקווה שלא האזנת.
לעומת זאת, אני מודיעה כאן שבחרתי באיש השנה בפוליטיקה – יאיר לפיד, והסגנים שלו: אוריאל בוסו מש"ס ומיכל וולדיגר מהציונות הדתית – ופירטתי מדוע.
תוספת 20 דקות. דברי. מי איש הטוויטר שלך, גבי לסקי? בואו נפתח את זה.
חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, המכונה ממ"ז, האם אתם – – –
אתה הייתה הראשון שקרא לו ממ"ז?
חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, האם אנחנו תמימי דעים שמבחינת הקריאייטיב, כפי שאמר סגן יושב-ראש הכנסת – האם אנחנו תמימי דעים שהקריאייטיב של ערוץ הכנסת הוא הטוב במדינת ישראל?
נרשם ונכנס לדברי ימי הכנסת. טוב, במעבר חד – מיכל וולדיגר, פספסת. בחרתי בך להיות סגנית איש השנה שלי בפוליטיקה ברשת ב'. יאיר לפיד הוא איש השנה ואת ואוריאל בוסו הסגנים שלו.
חברות וחברים, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הכתבת הדר גלעד פרסמה הבוקר ב-ynet על מחקר שערכה קבוצת גיאוקרטוגרפיה, של אגודת הידידות – של הקרן לידידות. לפי הנתונים שעלו שם – חברת הכנסת וולדיגר, אני שמחה שאת היחידה שמקשיבה לי – 22% מהציבור במדינת ישראל יצטרכו סיוע כדי להשלים את סל הקנייה לבית לקראת החגים. כעשירית ייעזרו לשם כך בבני משפחה, וכעשירית אינם יודעים במי להסתייע. 21% מהציבור הרחב מתקשים בקניית כל מוצרי המזון שהם צריכים לבית באופן כללי, לא לקראת החגים. 76% מבני ה-65 ומעלה חווים קשיים כלכליים בתקופת הקורונה, ונאלצו לצמצם בהוצאות על מצרכים לארוחות בתקופת החגים, כלומר, נכנסו לסטטיסטיקה עניים חדשים. 37% ירדו ברמת החיים יחסית לתקופה שלפני משבר הקורונה. מממצאי המחקר עולה גם שמי שספגו את הפגיעה המשמעותית ביותר הם כמובן השכבות המוחלשות.
אתה מופתע מהממצאים, נכון, חבר הכנסת אקוניס?
אתה רוצה לעלות לדבר ואני מפריעה לך?
במשך 20 שנה מדינת ישראל הרשמית עשתה מיקור חוץ של שירותי הרווחה. חברת הכנסת גבי לסקי. תודה. מילא אקוניס, את?
מה שחשוב לי להגיד זה שב-20 השנים האחרונות מדינת ישראל הרשמית עשתה מיקור חוץ לשירותי הרווחה שלה והפקירה והפקידה את המוחלשים בידיהן של עמותות ובידיו של המגזר השלישי. זה עד כדי כך נעשה נורמלי, שבמקום שאנחנו נדפוק את הראש בקיר נוכח המציאות הזאת וננסה למצוא פתרון, יש חברי כנסת – גם הטובים שבחברי הכנסת – שהולכים, אוספים מוצרי מזון לנזקקים, מחלקים מוצרי מזון, כאילו שזה הדבר הכי נורמלי לעשות.
אני רוצה לחיות במדינה שבה אדם יכול לקום בבוקר ולשאול את עצמו: מה אני יכול לעשות? למה אני מסוגל? מה חשוב לי? איך אני תורם? ולא רק מה אני צריך לעשות, חברת הכנסת וולדיגר, כדי לשרוד את הקיום המייגע הזה. כן, זה מה שאני רוצה, תקראי לזה חכות, תקראי לזה איך שתקראי לזה. אני חושבת שהתפקיד של מדינה הוא לדאוג שאדם יממש את מלוא הפוטנציאל שלו.
זה נכון גם מוסרית וזה נכון כלכלית, משום שכשאנשים מממשים את הפוטנציאל שלהם ועובדים במקצועות שהם בחרו לעבוד בהם, הם עובדים יותר, הם משלמים יותר מיסים, הם אנשים מאושרים יותר. אנשים מאושרים יותר הם אנשים טובים יותר לחברים שלהם. על כן, חברת הכנסת וולדיגר, כנבחרת ציבור יש לי אינטרס שתהיי מאושרת ושלא תהי בודדה, שלא תחיי חיים שיש בהם רק הישרדות, שלא תהיי נזקקת.
אני אצביע בעד התקציב, חבר הכנסת משה אבוטבול, ואני אסביר למה.
רגע, אדוני היושב-ראש, אנחנו עושים פיליבסטר נגד עצמנו? אני רוצה להבין.
אנחנו יושבות-ראש במשותף, חברת הכנסת שטרית, של השדולה לבריאות הנפש. אלה דברים שנוכל לעשות מחר בבוקר ואנחנו נעשה אותם.
601 מילים של אמילי חיה מואטי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.