קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים ערב ראש השנה. ערב ראש השנה זה זמן של חשבון נפש, ואני חושבת שאנחנו כולנו, כל יושבי הבית הזה, כל מי שיש לו תפקיד מנהיגותי במדינה הזו, חייבים חשבון נפש גדול מאוד ביחס – אני לא יודעת איך לקרוא לזה – לחיסול בטווח אפס של הלוחם בראל, השם ייקום דמו. אין לי, אין לי שם אחר לקרוא לזה, אדוני היושב-ראש, חוץ מחיסול מטווח אפס, למרות שזה בטח לא מה שהיה מגיע לבראל, שהיה חייל גיבור ואמיץ, ושמענו איך הוא באמת היה מאלה שמסתערים. אבל במקרה הזה הוא חוסל, הוא חוסל כמו ברווז במטווח, מטווח אפס.
עכשיו אני אומרת, כשבאים דברים כאלה על ציבור, זה צריך לצלצל, זה צריך לקרוא לחשבון נפש, זה צריך לזעזע. חברי השר נחמן שי, אני ממש מבקשת את הקשב שלך, כי בהתאם לחוק-יסוד: הממשלה – סליחה, לחוק-יסוד: הצבא – גם אתה, כמו כל אחד מהשרים שיושבים סביב השולחן הזה, נושא באחריות ישירה למה שקורה עם הצבא; גם אנחנו בסופו של דבר, אבל קודם כול אתם. והאירוע הזה של בראל צריך להדיר שינה מעיניכם, להדיר שינה, והוא צריך לבוא ולומר לנו: הגיע הזמן לתקן – הגיע הזמן לתקן את הוראות האי-פתיחה באש. הגיע הזמן להפסיק להגיד שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, כי צבא מוסרי לא מעדיף אף פעם את החיים של האויבים שלו על החיים של החיילים שלו. זה לא יכול להיות שהחיים של האויבים מועדפים על החיים של החיילים. החיילים של המחבלים שווים יותר מהחיים של החיילים שלנו – זה מוסרי? זה צבא מוסרי? זה לא מוסרי. זה לא מוסרי, הוראות האי-פתיחה באש האלה.
אתמול הייתי אצל המשפחה של בראל, השם ייקום דמו. הגיע לשם חבר צוות שלו, בחור שמשרת יחד איתו, שירת יחד איתו, והוא סיפר – הוא אמר שהמקרה של בראל לא בודד, שהרבה פעמים חיילים בערו באש מבקת"בים שזרקו עליהם והיה צריך לגלגל אותם בחול. אתם שומעים את הדבר הזה? חיילים בערו באש כי אסור היה להם לירות על מי שזורק עליהם בקת"בים וצריכים לכבות אותם בחול. זה צבא מוסרי, אדוני היושב-ראש? את הוראות האי-פתיחה באש חייבים לשנות. חייבים. זה עלינו, על מצפוננו, ובראש ובראשונה על המצפון שלכם, שרי הממשלה. תודה רבה.
347 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.