קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו לקראת ימי ראש השנה והחגים.
אנחנו לקראת הימים הנוראים ולקראת התפילות, שהם מרכיב מרכזי. היהדות החרדית, היהדות הדתית, עושה הרבה מאמצים למצוא איך להתפלל בצורה שתשמור שלא תהיה התפרצות קורונה, למנוע הדבקות. יש כאלה שמתפללים בחוץ, יש כאלה שמתפללים בקפסולות, יש כאלה שמתפזרים יותר; כל אחד ואחד עושים, כל קהילה וקהילה. אנחנו כולנו שומעים לרבנים, שומעים לגדולי התורה וההלכה. אנחנו עושים מאמצים, אבל אני צריך את עזרתכם. אדוני היושב-ראש, יש איזו שמועה שהגיעה לאוזניי שיש בכל אופן איזה 2,000, 3,000 מתפללים שמחפשים אזור בדרום ורוצים להתפלל שם ביחד. תפילה לוקחת בערך ארבע שעות, מ-08:00 עד 12:00 – חמש שעות. הם רוצים להתפלל ביחד, ואנחנו רוצים למנוע את זה, ואנחנו לא יכולים למנוע את זה.
אני אומר את זה. מה שאני אומר עכשיו זה במירכאות. אני רוצה להתריע על כך – לא על שמועה ולא על שום דבר. עשרות אלפים יורדים לאילת לפסטיבל. כבר ברגעים האלה – מה ברגעים אלה? מהבוקר יורדים לכמה ימים לאילת לפסטיבל שכל-כולו הדבקה.
עכשיו זה יהיה הרבה הרבה יותר. אתה יודע על כמה אני מדבר, חבר הכנסת כץ? על כמה מדברים?
מה אומן? כל אלה שיחזרו מאילת לא יחזרו לשום בידוד.
הם לא יחזרו לשום בידוד, לשום דבר. הם חוזרים אחרי זה לכל הארץ, מתפזרים בכל הארץ, והכול בסדר. מה שתגיד, באומן – באומן זה לא איזה 10,000 ביחד.
הבעיה של מדינת ישראל היא אומן. לא הייתה בעיה בטורקיה ולא ביוון ולא עם מה שקורה עכשיו בנתב"ג, לא עם מה שקורה באילת.
ואיפה התקשורת? וכששואלים את שר הבריאות מה יהיה? לא נחה דעתי מאילת. לא נחה דעתי.
אני מציע שתיתן להם רשות דיבור.
הם אומרים דברים טובים. תיתן להם רשות דיבור, הם אומרים טוב.
על מקום פתוח, על מקום שהוא עם קפסולות, עם סדרנים צמודים. מי שמכיר את הכותל – הכותל כבר הוכיח את עצמו, והינה, על אילת אף אחד לא מדבר. ברגעים אלה נמצאים – – –
אתה תיתן לי קצת, בגלל ההפרעות.
לא, לא, הוספתם. לא בגלל ההפרעות.
מעבר לזה, אדוני היושב-ראש, כל אלה שיחזרו אחרי זה לארץ בלי בידודים – מה אתם רוצים מאומן? עכשיו הפרויקט הוא הקורונה. בדעתו לנסוע לאומן לפקח על מה שיקרה שם – איזו מסירות של אנשי ציבור, איזו מסירות. איזו מסירות של שר הבריאות.
אבל כשיש – – – מתחת לפנס. כאן נוסעים עשרות אלפים. תשמעו את נהג נמונית, תשמעו את אנשי המלון. הם אומרים – ההידבקות שיש אחד מהשני.
קופצים ממסיבה למסיבה, מבריכה לבריכה. 25,000 סטודנטים מינימום, כל-כולם. נכון, השקיעו כסף והבטיחו להם, אף אחד לא אמר להם, ואי-אפשר ברגע האחרון לעצור את זה. זאת הסיבה לכך שלא יהיו שום תקנות. לא יעמדו שר הבריאות ופרויקטור הקורונה ויגידו: רבותיי, אסור לנסוע לשם, אי-אפשר לנסוע לשם, אנחנו ניתן שם אכיפה. כולם יודעים מה יהיה באכיפה כשיחזרו מאומן.
מה יהיה בבתי כנסיות? ראית איך המשטרה נערכת? ראית ממ"ז במשטרה: המשטרה נערכת. למה היא נערכת? לפיגועים, חס וחלילה, ואיך בתי כנסיות בראש השנה, איך אנחנו ננהג. צריך לעשות את זה, אנחנו לא מזלזלים.
אבל תראו, תראו על מה יוצא הקצף ועל מה לא יוצא.
אנחנו רוצים לשמור, אבל תעשו דין אחד, תראו שלכולם יהיה אותו הדבר – אותה תקשורת. לאן התקשורת נעלמת?
529 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.