קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני היום הקפדתי לא לדבר, לא להאריך, אבל אי-אפשר. חובת המחאה חייבת להיות. חוק ההסדרים הונח על שולחן הכנסת בעובי שלא היה כמותו; אולי ב-1985, כשהוא הומצא, אבל גם אז הצלחנו להוציא ממנו פרקים רבים. חוק ההסדרים שעבר היום בקריאה ראשונה הוא שערורייתי. אני אומר דברים – אני לא מתלהם בדרך כלל – הוא גם אות קלון, תחילה, בראש, לממשלה, אבל גם לכנסת.
רבותיי, יש שם פרקים רבים שראויים להתייחסות. הינה, אני אומר לכם, אני לא מדבר כרגע נגד הרפורמות שנמצאות – כן, לא. תנו לוועדות הכנסת לסנן אותן בכברה, קודש-קודשים של דיון בוועדות. מה? איך אני יכול מחר, מוחרתיים, להסתכל על יועצת משפטית כיו"ר ועדה ולא להתרגש כשהיא תגיד לי: אבל למה אתה לא נותן לפתוח? יש נושא חדש, תן את זה עוד פעם בסבב של דיונים. אני אומר לה: לא. אני אומר לה לא. אני אגזול את זה מהציבור, מהגופים האזרחיים, כי הולך לעבור – לא במיקרו, במיקרוגל. הולכים להעביר ספר כזה עבה – לא העליתי אותו איתי, שהציבור בבית יראה – כמעט 600 עמודים ויותר.
זה הספר העבה הזה. רבותיי, זה הליך חקיקה מזורז בגופי – –
– – בגופי תורה, מה שנקרא, בדברים שנוגעים לאזרח בחיי היום-יום.
הינה, אני אומר לך, מכובדי השר – – –
נחמן, אני אומר לך, אם אני הייתי יודע ש-10%, 20%, 30% ראויים וזקוקים להם על מנת להגיע ליעדי התקציב שמוגדרים בתקציב שאנחנו הולכים להעביר, יסלחו לי חבריי בקואליציה, לא הייתי מקים קול זעקה; ההכרח לא יגונה. אבל כש-95% מהספר הזה לא נוגע כלל להשגת יעדי התקציב ויכולים להיות מחוקקים – הרי זו כנסת רעבה, כנסת שלא עבדה הרבה זמן, חברי כנסת חדשים, חלקם בנורבגי, יש להם כל הזמן לעבוד, לחוקק. איפה המשפטנים? איפה הזעקה? אתה יודע מה, איפה חברי המפלגות החברתיות שזעקו?
אתם יודעים, אני 19 שנה שמעתי פה נאומים חוצבי להבות על חוק ההסדרים. איפה זה עובר היום? זה לא יום חג. בדרך כלל זה יום חג כשמעבירים תקציב בחוק ההסדרים בקריאה ראשונה. זה לא יום חג, ואני לא אומר את זה כרגע בגלל גזרות, לא גזרות; בגלל תהליך החקיקה שיהיה מזורז. רבותיי, אין ועדה, אין קוסם. אין קוסם. הרי שר האוצר או משרד האוצר, לפני שמעבירים לוועדה, מפצלים, אדוני היושב-ראש, הם יבואו וישאלו את יו"ר הוועדה: אני מביא לך את זה לוועדה שלך, אתה תעביר את זה מהר? הוא חייב להתחייב להעביר את זה מהר, הוא חייב להעביר את זה. רבותיי, יש חוקים, חוק אחד שלפעמים לוקח לחוקק אותו באינטנסיביות חודש, חודשיים, שלושה.
אני חושב שזו הזעקה, והייתי חייב לומר אותה, ועדיין לא מאוחר. אני חושב, ביושרה – ובזה אני מסיים – יושרה של שר האוצר, אם היא קיימת, של הממשלה, של שרי הממשלה כולה, לבוא, להגיד: סליחה, מה ששייך לתקציב – שיישאר; מה שלא שייך לתקציב – וזה לא פגיעה באגו של אף אחד.
452 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.