קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לא הייתי רוצה לעלות לדבר, אבל אין לי ברירה, כי עבר היום תקציב של סלקציה, כחלק ממדיניות של שר שהכריז עוד לפני הבחירות שצריך לקחת את החרדים במריצות למזבלה. אמרו: האט ער געזאגט – אז הוא אמר. עכשיו הוא מבצע והעולם שותק. הסלקציה שדיברנו עליה היום, שבשדה התעופה עושים סלקציה, נגד הנוסעים לאומן – כל מה שדיבר הרב מקלב וכל החברים, מר דודי אמסלם ואחרים – הסלקציה שעושים לגבי יהודים חרדים, בעניין של הקורונה, ידועה, גם האכיפה הבררנית, אבל מה שעושים בתקציב?
תארו לעצמכם שיקום שר אוצר ויגיד שהוא לא אוהב אתיופים או רוסים או ערבים, והוא מחליט לעשות קיצוצים דווקא אצלם. בשום מדינה דמוקרטית בעולם זה לא היה עובר, ואם זה היה קורה היו אומרים בכל העולם שזו מדינה גזענית. אפגניסטן, איראן – על הכול היו אומרים; אפרטהייד. אבל כשזה מגיע לאימהות חרדיות שאין להן מה לאכול והן רוצות לצאת לעבוד ולשלוח את הילדים למעון – בא שר האוצר לפגוע בהן, ובנשים מבוגרות. דיברו על הפגיעה בחקלאים, וכולם זעקו – ואני בעד הזעקה הזאת – אבל על האימהות האלה ועל הקשישות האלה אין מי שיזעק. כאשר הוא מתחיל את מסע המריצות בקיצוצי התקציב התקשורת שותקת, העולם שותק.
אחד הדברים של הסלקציה הוא לגבי בתי החולים בירושלים. בירושלים יש כנראה יותר מדי חרדים, והם הקימו בתי חולים עוד מימי הטורקים והבריטים: משגב לדך, ביקור חולים, שערי צדק, הדסה אחר כך. הרמב"ם אומר שלא רק אדם עומד לדין בראש השנה, גם מדינה עומדת, אם רוב מעשיה טובים או רוב מעשיה רעים. תקציב כזה הוא חילול השם וקטרוג גדול בראש השנה על מדינת ישראל. זו מדינה עם תקציב של רוע, תקציב של אפרטהייד, תקציב של סלקציה. בתי חולים שאינם ממשלתיים – במקרה הם בנצרת, בירושלים, וגם בבני ברק ובנתניה – המדינה מרעיבה אותם. היא גורמת לזה.
אדוני היושב-ראש, שמעתי אתמול דבר שאתה צריך – אתה בטח יודע שקופות החולים מקבלות הנחה של 20% מבתי החולים על פי חוק. בית חולים ממשלתי שנותן את ההנחה ונכנס לגירעון – המדינה – – –
עוד יותר מ-20%? ובית חולים ממשלתי – – –
יותר הנחה? יותר מ-20%? ומה קורה? בית החולים הממשלתי – מגיע סוף השנה, יש לו גירעון, והמדינה צריכה להשלים לו, לתת לו תקציב השלמה. ובתי החולים הפרטיים – הציבוריים, הם לא פרטיים – במקום שהמדינה תגיד: אני רוצה לעודד תרומות, לשבעה בתי חולים; צריכים לעודד תרומות, נכון? המדינה מעוניינת שיביאו תרומות, אז כל בית חולים שמביא תרומות לפיתוח צריך להיות מועדף מבית חולים שחי רק על חשבון המדינה. פה – בדיוק הפוך, ובמקרה זה בירושלים.
אני שם פה אתגר, אדוני היושב-ראש: שמדינת ישראל תתחייב לבנות בית חולים גדול בירושלים – זה לא יהיה מיותר, אגב – נוסף, ממשלתי. בואו נראה כמה זה יעלה – הרבה יותר מאשר מה שהדסה ושערי צדק משלמים. לעומת זאת, גם קופות החולים צודקות. הרי יש חוק בריאות ממלכתי, אז שהמדינה תיתן להן את מה שמגיע להן ושהן לא יצטרכו לבקש הנחות, לחייב הנחות, ולעשות את בתי החולים פושטי רגל.
אז משפט מסכם, אדוני היושב-ראש.
אני קורא בערב ראש השנה: כולנו רוצים שתהיה שנה טובה לכל אחד, גם למדינה וגם לעולם. אפשר עוד לתקן; לא לאשר בשום אופן תקציב שיש בו סלקציה גזענית ויש בו עוולות נוראיות לכל החלשים בחברה. אתם יכולים עוד לתקן. תתעוררו. תודה.
524 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.