הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את כמה הדקות שיש לי כאן כדי לדבר על הנושא של ועדת החקירה לאירועי 7 באוקטובר.

יש סביב העניין הזה ויכוח ציבורי, ואני מתקשה להבין מאיפה נובעת ההתנגדות למודל הפריטטי, שלא טוען שהממשלה צריכה למנות, אבל גם לא מקבל את התזה שאומרת שנשיא בית המשפט העליון – שהוא באופן אישי נמצא במחלוקת עמוקה מאוד, וכל המוסד הזה נמצא במחלוקת עמוקה. מה בדיוק הבעיה לקבוע הרכב שיש בו משקל שווה לאופוזיציה ולקואליציה, עם נציג בית המשפט העליון, וככה להגיע לעמק השווה, להתקדם ולא לאבד זמן יקר. נבוא ונעשה סדר בדברים.

באים בטענות גם על זה שהממשלה קיבלה מנדט והקימה צוות כדי להגדיר את המנדט הזה. גם על זה באים בטענות. זה קבוע במפורש בלשון החוק. מה הבעיה בדיוק? על מה הטרוניה? אני באמת מקווה מאוד שיקום מישהו באופוזיציה – כפי שידעו אנשים בחדרים הסגורים גם לתמוך ברעיון הזה – ויסייע לקדם את המודל הזה בצורה משותפת, אופוזיציה וקואליציה, וביחד לקבוע את הצוות שיקיים את הוועדה הזאת. את האירועים האלה – אף אחד לא חולק על זה שיש צורך לחקור ולחקור באופן נוקב. אז זה לעניין ועדת החקירה.

אגב, יש לציין שבארצות הברית, כשהתמודדו עם אירוע קשה מאוד - - -

הפיגועים בבנייני התאומים – הייתה אחרי זה, בואו נאמר, סערה ציבורית, גם שם. זה לקח להם חודשים ארוכים, ובסוך הגיעו לאותו רעיון: חמישה מחברי ועדת החקירה לחקר הפיגועים בבנייני התאומים התמנו על ידי הדמוקרטים, חמישה התמנו על ידי הרפובליקנים ובא לציון גואל כך הם הקימו את הוועדה. לא הצלחתי למצוא טענה אחת הגונה מה הבעיה במודל הפריטטי. למה שנחכה לבחירות עם הקמת צוות ועדת חקירה? למה לאבד עוד זמן יקר? למה אין פה גבר אחד, או גברת, שיקום - - -

הייתה לך מלחמה, אתה יודע? נכון, שנתיים מלחמה. נכון, שנתיים מלחמה. אגב, לי אין בעיה שזה היה מוקם קודם, אבל אני מקבל את הטענה שאומרת שזה לא רלוונטי לזמן רמטכ"ל באמצע מלחמה ולהתחיל לחקור אותו. יש בזה היגיון.

יש בזה היגיון, אבל עכשיו, כפי שידעתם בחדרים הסגורים לבוא ולהסכים לדברים האלה, הגיע הזמן גם להסכים לזה ציבורית. שיקום אחד נורמלי, יגיד: כן, מקבלים מודל. יש שופט עליון, נציג אופוזיציה, נציג קואליציה, עוד מומחה, וזהו, ושלום על ישראל. יקבעו את הצוות. שבעה, שמונה חברי ועדה ואנשים איכותיים. נביא אנשים רציניים ונתקדם עם הדבר הזה. אין טענות רציניות, אין טענות רציניות נגד. פשוט מאבדים זמן יקר.

איפה אופיר? אופיר, להמשיך לדבר? תמיד מצחיק. טוב, אני אגיד עוד דבר לחברים באופוזיציה: תראו, אני לא מחסידי עין תחת עין – לא מחסידי עין תחת עין. אני נגד לחסום מכוניות, תמיד נגד, נגד להיצמד לאנשים עם טלפון. תמיד נגד – אבל איפה הייתם? איפה הייתם? איפה הייתם כשחסמו את נתיבי איילון? איפה הייתם כשאני יוצא בצהריים, אני יוצא בצהריים, יום שישי, לוקח ילדים, לוקח את הילדים - -

- - לוקח את הילדים, ביום שישי, שעה 15:00, לוקח את הילדים לסרט בקריות. הלכנו לראות מואנה – קראו לזה מואנה, מין יצורה חביבה כזו בהוואי – ובדרך – מה זה בדרך? מתחת לבית, מפגינים. אני בא לעבור והם מתנפלים על האוטו וחוסמים את הרכב.

מישהו מכם בא ואמר: זה לא בסדר, מספיק? איפה נזכרתם? איפה נזכרתם? איפה נזכרתם? אני לא תמכתי בזה גם אז.

אבל לא תמכתי בזה גם אז. לא תמכתי. לא תמכתי בזה. חברים, תם זמננו.