קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תכננתי לדבר קצת על נושאי דיומא, אבל אני רוצה להתייחס לדברים של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. עומדת כאן חברת כנסת ואומרת: אני מרגישה כל היום מותקפת ברמה האישית. ויגידו את זה אולי גם אחרים מהצד השני. ואני חייב לומר, אתה יושב פה, אתה רואה את השיח. הוא בלתי נסבל. הוא בלתי נסבל כשהוא יורד לרמה האישית.
יש לי ביקורת נוקבת על הממשלה ועל חבריה, יש לי ביקורת נוקבת על התנהלות הקואליציה, אבל היכולת של שרים – עמד פה השר קרעי קודם והשתלח בצורה בוטה, באופן אישי, אחד-אחד. עוברים, מה שנקרא, אחד-אחד. אני מציע אולי לשר קרעי ולאחרים, מהאופוזיציה ומהקואליציה, בשבת יקראו את פרשת ויצא. בפרשה הזו מסופר על יעקב אבינו ורחל ולאה, ויש שם קטע מאוד מאוד משמעותי, שבו יעקב נכנס לחופה, הוא מצפה להתחתן עם רחל, והוא קם בבוקר והינה – לאה.
הסיפור הזה פוגש אותנו אחר כך באירוע אחר לגמרי, בנבואה של ירמיהו, כשרחל מבכה על בניה. אומרים: מה זה מבכה על בניה? היא רואה את היציאה לגלות והיא מבכה על בניה. ואז הפסוק - - -
אפשר פעם אחת, פעם אחת לדבר בלי שתיכנסי - - -
ואז יש את הפסוק בנבואת ירמיהו: "מנעי קולך מבכי, ועינַיִך מדמעה, כי יש שכר לפעֻלתך - - - ושבו בנים לגבולם". ואז נשאלת השאלה, מהי הפעולה הזאת שיש שכר של רחל, שבזכות אותה פעולה אנחנו רואים את שיבת ציון, "ושבו בנים לגבולם"? ואני אחזור - - -
לא. זה בלתי אפשרי. זה פשוט בלתי אפשרי.
תודה, אדוני. חברת הכנסת טלי גוטליב, בואי תסיימי את הנאום.
לא, באמת, אני לא מצליח להבין את זה. אני מדבר, ברמה הכי בסיסית - -
- - על התנהגות בין בני אדם. אז תקשיבי לפחות לסיום.
על מה? על מה? על דבר אחד, שנקרא צניעות - - -
ריבונו של עולם. אני לא צריך אישור ממך.
306 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.