קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא כהרגלי רוצה לפרגן לשר שיקלי, שמכבד את המעמד ויושב ליד שולחן הממשלה. זה מחזה די נדיר בימינו.
יש היום בשורה בתחום הכלכלי – אני חושב שגם אתה תסכים איתי וגם חבר הכנסת אזולאי – נגיד בנק ישראל הוריד את הריבית במשק ברבע אחוז אחרי שנתיים. שר האוצר שלנו כמובן רץ לנכס לעצמו את ההישג. עכשיו מה מצחיק? חבר הכנסת אזולאי, הרי כל מי שקצת מכיר את המטריה, מבין שהתנאים להורדת הריבית נוצרו בזכות עסקת החטופים ובזכות הפסקת המלחמה בעזה – בניגוד מוחלט לתוכניות, להצבעות ולרצונות של שר האוצר. אבל האיש, אץ רץ לנכס לעצמו את ההישג. אז אדוני שר האוצר, אין לך שום חלק בהורדת הריבית. אם זה היה תלוי בך, הריבית לא הייתה יורדת עוד חמש שנים. זה דבר אחד.
כשהריבית עולה, זו עצמאות של בנק ישראל.
זה אגב מה ששר האוצר לא מבין כשהוא תוקף את הנגיד.
אבל זה גם מעבר לזה. שר האוצר שלנו אחרי שלוש שנים פתאום נזכר שהוא ליברל. אחרי שלוש שנים, אחרי שהוא מימן במשך שלוש שנים 15 משרדים מיותרים וחילק 15 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים, חבר הכנסת קריב, עכשיו הוא נזכר שהוא ליברל, ורוצה לקדם את הרפורמה בשוק החלב.
למען הגילוי הנאות, אני בעד הרפורמה – לא במתכונת ששר האוצר מציע, אבל עקרונית אני בעד הרפורמה, כי אני חושב שמבנה שוק החלב במדינת ישראל לא מתאים לשנת 2025.
אבל מה מצחיק? הוא לא באמת ליברל; הוא לא באמת מתכוון להעביר את הרפורמה. הבעיה שלו היא לא האופוזיציה, הבעיה שלו זה הקואליציה. אלה לוביסטים של יוקר המחייה בקואליציה שלו. לכן, זה הכול פייק. שר אוצר שהוא פייק. הוא היה פייק בתחילת הקדנציה, הוא היה פייק באמצע הקדנציה והוא פייק בסוף הקדנציה. לא היה שר אוצר כושל כזה מקום המדינה. בצלאל סמוטריץ', תתפטר.
295 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.