קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, הוויכוח על המצב הכלכלי במדינת ישראל כאן הכריח אותי לעלות ולתת לך נתונים מדויקים, מה לעשות? לא סיסמאות ריקות מתוכן. אני אומר לך שחוב–תוצר על פי הערכת הכלכלנים מגיע ל-70%. 70% חוב–תוצר, זה טירוף. נכון שיש להם מדינות שיותר – כבר היינו ב-62%, היינו ב-60.5%.
הו, אתה מזכיר לי נשכחות, לפני 20 שנה, אני מדבר על כמה שנים אחרונות. לכן, אני אומר לך שהמצב הכלכלי לא טוב. מדינת ישראל במקום השני ביוקר המחייה ב-OECD. מקום שני. אתה יודע מי לפנינו? שווייץ. ואתה יודע מה ההבדל ביננו לבין שווייץ? שבשווייץ התוצר לנפש כמעט 102,000 דולר, ואצלנו ירד ל-42,000 דולר מ-53,000 דולר. שתבין מה קורה. תוצר לנפש, זו השנה השלישית שהוא יורד, ברציפות.
כשהתוצר לנפש יורד ברציפות שלוש שנים - -
- - בממשלה שלכם, רמת החיים ירדה.
ולכן – אני מדבר איתך במספרים, לא בסיסמאות. שלוש שנים - - -
זה אומר שרמת החיים של אזרחי מדינת ישראל יורדת. ואני אומר לך, אני לא אומר את השם שלך כדי שלא תצטרך לעלות, ועכשיו - - -
קיבלתם בערך 700 מיליארד שקלים חוב חיצוני, 702, ציבורי. אתה יודע כמה היום? 1.2 טריליון. 1.25 טריליון. אלוהים ישמור – בני הנינים שלנו. תראו מה עשיתם לקופה הציבורית, הרגתם אותה, הרגתם את אזרחי מדינת ישראל. אי-אפשר להיכנס לסופר. העיקר שראש הממשלה נראה מתדלק את האוטו שלו בכאילו והולך לקנות חלב בכאילו, הכול בכאילו במדינה הזו. הרסתם את האזרחים, הם לא מסוגלים להיכנס לסופר. הכול בגללכם, בנוסף לאסון שהבאתם עלינו, אזרחי מדינת ישראל.
מה שהיה סל קניות ב-800 שקלים בממוצע - -
- - היום ב-1,200 שקלים. אי-אפשר לחיות. וראש הממשלה, אני רוצה לראות אותו מתדלק וקונה חלב בסופר. אתם לא מתביישים?
285 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.