קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בברכה חמה לראש הממשלה. מזל טוב, ראש הממשלה, אתה מקבל תיק חדש. לא, לא, רגע, רעייתי, לא להתרגש, זה לא תיק של לואי ויטון וזה לא תיק שאנל, זה תיק משרד הפנים. תיק משרד הפנים. הוא גם יוקרתי, הוא לא רע בכלל. כן, אדוני ראש הממשלה, תתחדש. עוד תיק קטן, תצרף לאוסף המרשים שכבר צברת.
אבל בואו נדבר ברצינות. וגם קצת באירוניה.
זה לא מתחיל. גם קצת באירוניה, כי אי-אפשר אחרת. אדוני ראש הממשלה, מתי יש לך זמן? יש לך משפט לנהל, יש מצב ביטחוני נפיץ, יש משפחות חטופים שממתינות לנס, יש משפחות שממתינות לוועדת חקירה, כולל אני, ממלכתית, יש משק מקרטע, יש רשויות קורסות, יש אזרחים שמבקשים הגנה – במצב הזה, בדיוק עכשיו עכשיו, דווקא עכשיו, ראש הממשלה, אתה לוקח על עצמך את הסמכויות של משרד הפנים?
לא, סליחה. למה? תקרא, אתה לא יודע על מה אנחנו מצביעים עכשיו?
לא יודעת, סמכויות, מה זה משנה.
אם הוא לוקח את הסמכויות, הוא אמור לנהל את המשרד הזה?
אז מה הוא אמר לעשות? לשמור על שר הפנים עד שיגיע השר הרשמי?
כן, זה באמת הופך להיות פרודיה. כשזה נוגע למשפחות חטופים – המצב מורכב, כשזה נוגע לחקירות – זה תזמון בעייתי. אבל כשזה נוגע לפוליטיקה, כשזה נוגע לסידור קואליציוני, כשזה קשור לשימור הכיסא, פתאום לוח השנה נפתח כמו ים סוף.
ופה חייבים לומר את האמת שאי-אפשר להתחמק ממנה: זה לא מקצועי, זה לא ממלכתי וזה לא לטובת הציבור. זה פשוט פוליטי, כך זה נראה. במקום לחזק את משרד הפנים, מפרקים אותו, במקום לתת שירות, מרכזים כוח, ובכל הזמן, הכול בזמן שמדינת ישראל זקוקה לדבר אחד, ממשלה שעובדת בשביל הציבור, לא בשביל עצמה. אז תתחדש, תתחדש בסמכויות החדשות, אדוני ראש הממשלה. אבל אזרחי מדינת ישראל - - -
אל תתחילי. אזרחי מדינת ישראל ראויים להרבה יותר מ-accessory פוליטי. אדוני ראש הממשלה, אתה תלך, אנחנו נתקן.
300 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.