קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אנחנו עדים לדרמה לילית שעדיין לא תפסה מספיק כותרות במליאה הזו. נתניהו מזמין לשיחת בירור את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון שמתקוטטים ביניהם. עכשיו, למה זה קרה? כי הרמטכ"ל אשכרה עשה בדיקה פנימית בתוך צה"ל, חקר והסיק מסקנות. שומו שמיים, הבית הזה לא יכול להכיל את האירוע המופרע הזה. מישהו רוצה לדעת מה קרה ב-7 באוקטובר, איך הגענו לאסון החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל.
מגיע רמטכ"ל רציני, שעשה בדיקה רצינית ומינה אנשים רציניים להציג בפניו מסקנות. הוא קיבל את המסקנות וקיבל החלטות קשות מול פקודים שלו. הוא רוצה לבצע את אותן מסקנות מתבקשות, ואז מה קורה? מגיע שר הביטחון ואומר, לא, לא, לא, רגע, קודם כול אני צריך לבדוק עם הבייס אם זה בסדר. אני צריך לבדוק אם הקבוצות בליכוד מאשרות את זה.
עזבו ביטחון ישראל, עזבו מוכנות צה"ל, עזבו שאנחנו רוצים שהצבא יהיה במצב הכי טוב שיכול להיות, הכי חזק שיכול להיות, אנחנו פתוחים בכל כך הרבה זירות. לא. נעצור הכול ונתעסק בפוליטיקה הקטנה. עכשיו אני שמח שיושב פה שר שנמצא בתוך הקבינט. אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך - - -
לא בקבינט? אז אני רוצה לשאול אותך בתור שר בממשלת ישראל.
אה, בקבינט של ועדת החקירה. אני רוצה לשאול אותך, בתור מי שהיה איש חינוך, בתור שר במדינת ישראל, האם נראה לך ראוי שאחרי שהרמטכ"ל בדק את הצבא, חקר, הציגו לו מסקנות, הוא קיבל את המסקנות וקיבל את ההחלטות על סמך אותן מסקנות, יבוא שר ביטחון שאין לו מושג על מה מדובר, ולא יקרא לרמטכ"ל אליו, לא ינסה לעשות סדר – יצא לתקשורת ויטנף על הרמטכ"ל? האם נראה לך שזה יכול לקרות במדינה מתוקנת בעולם? כן, לא?
אף פעם אין תשובות, ותמיד טוב שתהיה סנגוריה בקהל. את יודעת, טלי, מתי הסנגורים תמיד קופצים? כשמישהו אשם. אני לא האשמתי את השר, אני שאלתי אותו אם זה נראה טבעי, נורמלי, שפוי, במדינת ישראל.
זה לא טבעי, זה לא שפוי, זה לא נורמלי במדינת ישראל. נקודת השבר של מדינת ישראל הייתה ב-7 באוקטובר. הגיע רמטכ"ל שרוצה לדעת מה קרה שם. צריך להיות גם ראש ממשלה עם טיפה אומץ, שיגיד: אני מקבל את המלצות הרמטכ"ל ורוצה לבדוק בעצמי מה קרה ב-7 באוקטובר. הרמטכ"ל הקודם הלך, ראש השב"כ הקודם הלך, שר הביטחון הקודם הלך.
כולם הלכו, רק ראש הממשלה לא אשם בכלום. תודה למחלקת הדגים הקפואים ולכל המושטים בסופר.
373 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.