קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אגע בדברים שלשמם עליתי לפה לנאום, אני רק אגיד שבעיניי, זניח להתעסק רגע בפרוטוקולים ובהליך התקין, בעוד שחודש שלם אתם מצפצפים על עם ישראל, בזה שיש פה ועדות סופר-חשובות שלא מתכנסות - -
- - שלא עושות את עבודתן, שפוגעות בציבור. זה שלא היו כאן שרים במשך תקופה כל כך ארוכה זה לצפצף על הציבור הישראלי, שמשלם לכל אחת ואחד כאן את המשכורת שלו. זאת הבושה, לא זה שמכנסים פה ועדה חלופית.
ועכשיו אני אדבר על הדברים שאני רוצה לדבר עליהם. אז אני לא יודעת אם אתם יודעים, חבריי, אבל היו 204 תקיפות עיתונאים בחמש השנים האחרונות בישראל. הווילה בג'ונגל אני קוראת לזה, אומת הסטארט אפ, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אבל עם קצר עמוק בתקשורת. מתוך 204 תקיפות, 64 הותקפו על ידי שוטרים. מתוך 204 מקרים, רק ארבע הרשעות. לא ממצים את הדין עם התוקפים – וכשאין דין, התקיפות ממשיכות.
ואני שואלת: איפה אותו השר שמכנה את עצמו השר לביטחון לאומי, שעסוק בעיקר בפיתות ובתזונה של האסירים ובתוכנית אבו חטוב, כשמערכות האכיפה מתהפכות, מקצינות ואין שומר בשער? השומר שבר את השער ומכניס פנימה אסון, ומכריח את כולם לשלם.
אבל השאלה היותר גדולה היא: איפה האדון שמכנה את עצמו שר התקשורת – אני מכנה אותו צאר התקשורת – אליל הגיוון, מר תחרות, הכוח עובר לצרכן. איפה השר הזה? אולי יצא לכם לראות, חבריי חברי הכנסת, בשבועיים האחרונים מצטלם בסרטונים מאוד מתוחכמים ומתקדמים – קוקו מהצד, קוקו מהצד השני, קוקו מלמעלה, מסתכל על העיתונאים מערוץ 12, עושה להם קוקו מכל מיני זוויות, ועושה כל מיני סרטונים. הוא חושב שבזה הוא מורח את הציבור בישראל, כשהוא מוכר להם שקרים, אחד אחרי השני, במה שהוא קורא רפורמת השידורים. זאת לא רפורמת שידורים, זה חוק מחורר, כושל, עם בעיות משפטיות, עם חוסרים, עם בלבולים, ובעיקר בעיקר, עם הפיכה שמשתלטת על התקשורת הישראלית, תוך שהוא מוכר שקרים לציבור.
שני השרים האלה מדירים את רגליהם מכל דיון שעוסק בשמירה על העיתונאים וביטחונם באופן סיסטמתי. עם כל הכבוד, כדי שתתקיים פה דמוקרטיה אמיתית, אנחנו צריכים עיתונאים שלא חוששים לסקר; שיכולים להגיד את מה שהם רוצים; את מה שבא להם לסקר; שיחשפו פה שחיתויות; שיגידו את האמת לציבור בעיניים. אבל במקום זה, השרים שאמורים להגן עליהם, בעצם מסיתים כנגדם. אתה שומע שרים עומדים פה וקוראים לערוץ תקשורת בישראל ערוץ אל-ג'זירה.
380 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.