כבוד היושב-ראש, לפרוטוקול, אני לא עניתי לשר שיקלי כי הוא שר לא חשוב ולא יהיה בכנסת הבאה. הוא גם נפגש עם מפלגות ניאו-נאציות באירופה, וזו הסיבה שלא אענה לו.
כבוד היושב-ראש, אני אדבר על תופעות של גזענות, חלקן של אזרחים וחלקן של הממסד והממשלה, שהתרחשו לאחרונה. הראשונה היא שני נהגי אוטובוס ערבים, פלסטינים מירושלים המזרחית, אחמד קראעין ומוחמד א-סיאג', שעובדים בחברת סופרבוס. הם עשו את עבודתם באזור מלחה, ועשרות אוהדי בית"ר ירושלים מלה פמיליה התנפלו עליהם, קיללו אותם, ריססו אותם בגז, ניבלו את פיהם בביטויי גזענות ושנאה בגלל היותם ערבים, הכו אותם ופגעו בהם. הם טופלו בבית חולים. לקח זמן עד ששניים נעצרו; לקח כמה שעות עד שהשניים שוחררו על ידי בית המשפט, בית משפט השלום, וגם אגב, גם השופט – אלרון – מבית משפט השלום אסר את פרסום שמו של העצור, ששמו דומה לשמו של אחד מחברי הכנסת בספסלים האחוריים כאן, של הליכוד, שיש לו קשר עם מטבע. ואללה, יש לכם IQ גדול. מהר, במיוחד נאור שירי. חשבתי שהוא האחרון שיבין.
עוד לא הגענו לסגירת חשבון.
עכשיו, הם שוחררו.
לא שקל אחד אלא יותר.
כבוד היושב-ראש, יש מצלמה בתוך האוטובוס. דיברתי גם עם אחמד, גם עם מוחמד, והם אמרו לי שיש מצלמה בכל אוטובוס, הכול מצולם. רואים את כל הפנים. הוא אמר לי שהקצין של החברה מסר את הסרטונים. אני לא יודע אם זה נעשה, אבל אחמד אמר לי שהוא מסר. אם הוא מסר לכם את הסרטון, איך זה שעדיין הם לא עצורים? אם זה היה הפוך, איזה הפגנה בקפלן או בקיסריה, הייתם רואים עשרות נעצרים, ומאריכים להם את המעצר, או ערבים שמשתתפים בהפגנות, וזה כבר קרה.
המקרה השני זה מקרה יותר טרגי, יותר קשה, יותר כואב. זה פואד עליאן, זכרו לברכה, מבית צפפא, שנרצח על ידי מישהו שרדף אחריו ברכב. מי זה ה"מישהו" הזה? אגב, השם שדומה לשקלים קשור לפרשה של פואד עליאן, לא של האוטובוסים. המישהו הזה בא אליו לגן ציבורי, ואמר לפואד עליאן ולבן דודו: אסור לכם להיות כאן, זה מקום של יהודים, ערבים מסריחים וכדומה.
תודה. הם יצאו, חזרו אחרי יומיים, שוב רבו, באו עם מקל. הכו אותם, רדפו אחריהם עם רכב וגרמו לתאונת דרכים ודרסו אותם. המשטרה אומרת שזה פלילי. איזה פלילי? זה פשע שנאה, רצח על רקע לאומני. יהודים גזענים רצחו את פואד עליאן. הייתי בבית שלהם.
בית צפפא כולה אבלה, כועסת, זועמת, ובצדק. אני מצפה, אם לא מאלה, אז גם מכם. אגב, תג מאיר הפגינו, מאות יהודים הפגינו במקום הרצח, וכל הכבוד לאלה שבאו להפגין.
393 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.