כישלון הממשלה בטיפול בסוגיית היישובים הלא-מוכרים בנגב

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני פונה לשר שיקלי. אין שום ספק שמותר לחבר כנסת אלהואשלה, חבר כנסת ערבי, מוסלמי נדמה לי, לתקוף – להביע את דעתו וגם בוודאי לתקוף – את עמדת הממשלה ולצפות לשיג ושיח ענייני על נושאים שעומדים על הפרק. כך מקובל בין אופוזיציה לקואליציה.

אני לא שמעתי הסתה. אני שמעתי אמירות נוקבות לגבי המדיניות. אגב, אני לא בטוח שאני מסכים איתו בכל מילה, אבל לומר על הרשימה שהייתה שותפה בממשלה ציונית, אם אפשר לומר, במשך תקופה משמעותית – לא היא גרמה לפירוק אותה ממשלה. זה דבר הזוי מבחינת הצורך האסטרטגי של מדינת ישראל לייצר שותפות יהודית וערבית, אדוני השר.

אם יש עניינים כאלו, אז שיבדקו את זה הגורמים המתאימים.

אני רוצה להתייחס למשפט חמור מאוד שנאמר – או על חוסר ההתייחסות של שר החוץ לגבי הדברים הקשים שאומרים שרים בממשלה וחברי כנסת מהקואליציה באשר למתרחש ברצועת עזה. לבוא בטענות לחברי אופוזיציה, שחלקם אפילו לא חברי כנסת, שאומרים את אשר עם ליבם, לפעמים לא בניסוח מתאים, אבל כאשר שר בכיר ושרים אחרים וח"כים מדברים על כך שמעבר לגבול שלידו אני חי אין חפים מפשע – אין חפים מפשע – ומחברים את זה לתוכנית להגליה ומחברים את זה למלחמת נצח - -

- - ומחברים את זה לנפגעים אזרחיים רבים, בלי יכולת להביע אמפתיה לכך שיש אזרחים חפים מפשע ובלתי מעורבים שנפגעים במלחמה, שהיא מוצדקת – החיבור הזה ביחד גם פוגע בחוסן הלאומי שלנו לקיים את אותה מלחמה צודקת, וגם מחליש אותנו ברמה הבין-לאומית.

מה שצריך לעשות, אדוני היושב-ראש, זה לעשות את מה שנתניהו אמר לפני שנה בקבינט ניהול המלחמה: לעצור את הלחימה, להחזיר את החטופים ולהביא שקט לאזור הזה. אנחנו כול-רוצים, אבל אנחנו לא כול-יכולים. בואו נכיר בזה. תודה רבה.