כישלון הממשלה בטיפול בסוגיית היישובים הלא-מוכרים בנגב

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה בסך הכול עמד כאן, גם בהיותו חבר כנסת נציג גם של רע"מ אבל בעיקר של הציבור הערבי הבדואי בנגב, והעלה את הסוגיה של האזרחים הערבים בנגב ודרש פתרון. ההפקרה וההזנחה שזכו לה האזרחים הערבים בנגב היא כבר מעל ומעבר, עשרות שנים, ואף אחד לא מצליח להתמודד עם האתגר הזה ולתת מענה. למה לערבב בין נושא שהוא קשור לאזרחים הערבים? האזרחים האלו יצאו ביום חמישי שעבר להפגנה הגדולה מאז עשרות שנים, לפחות שנים רבות. אולי מעל ל-10,000 מפגינים. ההפגנה התנהלה בצורה מופתית. מופתית. ללא הסתה, ללא אלימות, רק בדרישה צודקת: לתת פתרון לאזרחים האלה; לא להרוס להם בתים – צריפים, לא בתים – לפני שאתה נותן להם מענה צודק והוגן. למה לערבב את הדברים?

הממשלה הזאת, כל פעם שהיא לא מצליחה להתמודד עם שיח צודק של חלק מהציבור כאן, היא מערבבת את הדברים. מכניסים את חמאס לתמונה ואת הטרור לתמונה ואת ההסתה ואת האחים המוסלמים ואת כל העולם – תתמודדו עם הבעיות האמיתיות של האזרחים. אותו סיפור בנושא של פשיעה ואלימות: לא מצליחים להתמודד עם ארגוני הפשע, למרות שהם יכולים. עכשיו אנחנו שומעים שמתקדמים להכריז על ארגוני פשע כארגוני טרור. איך עושים את זה? מה התשתית לנושא הזה? יש כאן כישלון ומחדל שהתפתחו לאורך שנים, ובעיקר אין תשומת לב, אין הנהגה, אין נחישות, אין משילות וגם אין ריבונות אפילו. בממשלה הקודמת הצלחנו להתמודד עם הבעיה הזאת כי היא הייתה בראש סדר העדיפויות, כי הממשלה הייתה מעוניינת, כי היא השקיעה משאבים, ולא רק כספיים אלא את המשאב האנושי, חשיבה, פעולות, ישיבות, עשייה אמיתית.

לכן, כאילו, בכל פעם שוועדת המשנה של השרים מתכנסת, הם מחפשים פתרון שהוא לא התוכנית.

הייתה תוכנית 549, החלטת ממשלה, וגם המסלול הבטוח, שהוביל אותו סגן השר יואב סגלוביץ', שמתמחה בנושא הזה. יש הבדל עצום בין להביא שר, סגן שר אז - -

- - מתוך המשטרה, שמבין את הנושא מבחינה מקצועית, ובין להביא את בן גביר. חייבים להודות בזה. בן גביר, רבותיי, לא מתאים להיות השר לביטחון פנים ולא לביטחון לאומי ולא השר לענייני המשטרה.

מה כל כך קשה? תודה רבה.