כישלון הממשלה בטיפול בסוגיית היישובים הלא-מוכרים בנגב

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, שלשום, בליל שבועות, עשינו תיקון חצות במוזיאון תל אביב. היה מקסים: אנשים לבשו לבן; אני העברתי שיעור על אברהם אבינו; היו שיעורים והיו שיחות אל תוך הלילה. היה מלא באהבה ליהדות, למסורת ישראל, לעצם הרעיון של לימוד משותף בחג. רק דבר אחד לא היה שם – הממשלה. לא המשרד המיותר למורשת ישראל, לא המשרד המיותר למסורת ישראל, לא הרשות – המסוכנת – לזהות יהודית, לא המיליארדים שהם מעבירים אחד לשני על חשבוננו כדי לממן עסקנות ושחיתות והשתמטות וסרבנות. הם לא היו שם, והם לא הפריעו, והם לא אמרו לנו מה לעשות, אז יכולנו לעשות בחג מה שיהודים עושים בחג: ללמוד ולהעמיק וליהנות מתורת ישראל וחוכמת ישראל.

אני שואל את הבניין הזה, את המליאה הזו: האם יש יהודי אחד בישראל – חרדי, חילוני, מסורתי או דתי – שחושב שהחיבור בין דת לפוליטיקה עושה טוב ליהדות? מעורר אהבה ליהדות? האם יש יהודי אחד במדינת ישראל שאומר לעצמו: זה טוב לדת היהודית ולמסורת היהודית להתערבב אל תוך הפוליטיקה? אני שואל את רבני ישראל, את גדולי ישראל: אם יש משהו שגורם ליהודים להתרחק מהדת, שגורם ליהודים לשנוא את הדת, לחשוב שהם לא רוצים שהיא תהיה חלק מחייהם, אתם בעד או נגד זה? כי יש דבר כזה. הפוליטיקה – זה מה שהיא עושה לדת: היא משחיתה אותה. דת היא מקור מוסרי, היא לא מנגנון שלטוני. היא היסוד הרוחני של חיינו, לא התקציב שמממן אותו. מורי ורבי הרב ג'ונתן זקס אמר: כאשר הדת שואפת לשלוט היא מחללת את עצמה. מה זה עושה לדת היהודית ולמעמדה הרוחני כשכמחצית מהדיינים החדשים שמונו לבתי הדין הרבני הם קרובי משפחה של בכירים, וזכו לקידום מושחת בלי שום קשר לידיעות שלהם בתורה, במצוות ובחוקי ההלכה? מה זה עושה לדת היהודית כשפוליטיקאים משתמשים בה בשביל לאפשר ליהודים לא לעבוד, לא ליטול חלק בבניין הארץ, לא לשלם מיסים, לא להיות חלק מהסיפור הישראלי? מה זה עושה לדת היהודית כשפוליטיקאים כופים אותה על אנשים בכוח – כפייה של נישואים וגירושים, כפייה של השבת, כפייה של מה מותר ומה אסור לאכול? אתם באמת חושבים שאלוהים זקוק לעזרתכם? שהוא לא יסתדר בלי הכפייה שלכם?

כשהדת נשענת על המדינה, היא מאבדת את הרוח האנושית. "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות", כתוב בזכריה. ואז באה ממשלת ישראל ואומרת: כן בחיל, כן בכוח. כפייה דתית זה חילול השם. אלוהי ישראל לא צריך משטרה שהממשלה שולחת בשביל לכפות את מצוותיו. האם אפשר לכפות אמונה? האם יש אדם אחד בעולם שמאמין ביציאת מצרים, במעמד הר סיני, בזכותנו על הארץ הזו, רק כי הוא פוחד שייתנו לו קנס?

מעל הכול, הפוליטיקה של הדת מנסה למכור לנו שהיהדות האמיתית אומרת שמותר לך לשלוח ילדים של אנשים אחרים להילחם ולמות על הגנת מדינת ישראל בזמן שהילדים שלך יושבים בטוחים בישיבה. אין יהדות כזו. מעולם לא הייתה. יש לכם בעיה איתנו – אנחנו יודעים לקרוא; אנחנו יודעים מה כתוב בתנ"ך ובתלמוד, ואנחנו יודעים שאין יהדות שמפלה בין דם לדם. אין, ומעולם לא הייתה.

אני מאמין בחזון המוסרי של ישעיהו וירמיהו; אני מאמין בכוח המאגי והערכי של עשרת הדיברות; אני מאמין שזכות הקיום של הציונות נובעת מן התנ"ך, ולא משום מקור אחר. ואני מאמין שכל אלה הם של כולנו, אחרת הם לא יהיו של אף אחד. אין שום מקום בתנ"ך שבו כתוב שאלוהים נתן לעמו ישראל את ועדת הכספים; אין שום פסוק שמורה לתקצב את שירותי הדת במיליארדים על חשבון אזרחים עובדים, שגם ככה בקושי מפרנסים את עצמם ואת משפחתם. יש בלי סוף מראי מקום בכל התנ"ך נגד גזל, נגד גנבה, נגד גנבת דעת. לא האמונה מיוצגת פה בבניין בידי הפוליטיקאים של הדת. הם לא פה בשביל לעודד את היהדות. הם פה בשביל כסף; הם פה בשביל ג'ובים; הם פה בשביל ההשתמטות. הם לא פה בשביל היהדות – הם מנצלים את היהדות בשביל להיות פה.

הממשלה לא הייתה שלשום איתנו בתיקון חצות, אבל הנביא עמוס היה. והנביא עמוס כבר אמר את דעתו על דת ממוסדת שמנצלת לרעה את מנעמי השלטון: "שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם". הסר מעלי המון שיריך ושיר תליך לא אשמע. "ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן". הנביא עמוס אמר לכם: רואים לכם. אנחנו רואים שאתם משתמשים בדת לרעה בשביל כסף, כבוד וכוח. זו לא יהדות. יהדות בלי חמלה היא לא יהדות; יהדות בלי ערבות הדדית ושותפות גורל היא לא יהדות. השתמטות היא לא יהדות, והפוליטיקה של היהדות היא לא יהדות. היא רק פוליטיקה. תודה רבה.