מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, בשבוע שעבר הרסה המדינה בכפר א-סיר מעל 40 בתים. זה בהמשך לגל הריסות עצום מאז כינון הממשלה הזאת. גם היום בכסייפה הרסו הרשויות חלק מהבתים של משפחה מזרחית ליישוב. ביום חמישי בשבוע שעבר הייתה הפגנה היסטורית גדולה בבאר שבע, במחאה על התנהלות הממשלה ושילוב הידיים של שיקלי ובן גביר יחד נגד החברה הבדואית בנגב. אין ספק שאנחנו עכשיו תחת מתקפה של גורמים קיצוניים בממשלה, יחד עם שיקלי, כדי לפגוע במוחלשים וכדי לזכות בעוד הון פוליטי או מתוך הליכוד או עם בן גביר בעוצמה יהודית. לכן זה בא על חשבון הבדואים; להפקיר אותם, לפגוע בהם, להרוס, לא לשמוע אותם, לא להתייעץ איתם; לכפות תוכניות על הבדואים מלמעלה, להנחית עליהם. לא משנה מה יקרה, העיקר להתקדם עם רגבים ולהתנגח בחברה הבדואית, להרוס להם. כאילו אין מסורת לחברה הבדואית.
כמה פעמים עלינו לכאן והסברנו שלבדואים יש מסורת? תרבות של מאות שנים. אבל לא רוצים לשמוע; העיקר להכריח אותם לגור בבלוקים כמו סרדין. זה לא מקובל. אנחנו לא מקבלים את הפתרונות האלה. לא לומדים מהעבר, מהתוכניות של אורי אריאל וכל התוכניות שהיו לפני זה. כל השרים שהיו מאז 2015 נכשלו, כי לא דיברו עם הרשויות הבדואיות, עם ראשי המועצות. אם רוצים להצליח עם הבדואים ולתת אופק לאנשים צריך לדבר איתם, לא להנחית תוכניות. התוכנית האחרונה של שיקלי, שהוא קידם בוועדה לענייני בדואים – הוא לא התייעץ עליה עם אף אחד מהחברה הבדואית, עם אף ראש רשות. שר בממשלה שמקדם תוכניות בלי לדבר עם נציגות של כמעט 400,000 בדואים. הדברים האלה לא יצליחו. אנחנו תולים הרבה תקווה בציבור שלנו, בחברה שלנו, בצעירים שלנו, שהגיעו ביום חמישי לנגב למחאה לגיטימית, שקיבלה את כל האישורים, ועמדנו במבחן, על מנת להשמיע את הקול שלנו. שאף אחד לא יספר סיפורים, ולא יעוות את המציאות ואת מה שהיה בהפגנה. ההפגנה שלנו הייתה נגד ההריסות של ממשלת נתניהו ובן גביר.
ולכן, אני חוזר על הדרישה שלנו, על הבקשה שלנו, לנהל שיח עם החברה הבדואית על מנת להביא להפסקת הריסות, להכיר בקרקעות של הבדואים בנגב ולהכיר בכפרים הלא-מוכרים. בן גביר מדבר על תל אביב והכפרים הלא מוכרים. מי היה כאן לפני? אנחנו גרנו באדמה הזו לפני תל אביב, איך יכול להיות שהשר אומר: דין תל אביב כמו דין מה שמכונה הפזורה הבדואית? אנחנו אומרים, הכפרים שלנו, אנשים גרים על האדמות שלהם במשך מאות שנים, והמדינה הגיעה, עם הממסד ועם כל המערכת, ולא הכירה בכפרים הלא-מוכרים. מה אתם רוצים שנעשה? אנחנו נמצאים על האדמות שלנו. תנו לנו הכרה בקרקעות שלנו. תנו לנו הכרה בכפרים הלא-מוכרים. תפסיקו את ההריסות.
אדוני היושב-ראש, אנחנו נמשיך לגור על האדמות שלנו, ונמשיך לכבד את החוק ונמשיך למחות עד שהממשלה תפסיק את הרדיפה של החברה הערבית בנגב, עד שהממשלה תפסיק את ההריסות, עד שהממשלה תטפל בפשיעה הגואה בחברה הערבית. השר מתעסק בהריסה אבל ביטחון הציבור מופקר. שישה נרצחים בשבוע האחרון בחברה הערבית, ואין שום התייחסות למה שקורה בכפרים וביישובים שלנו. שום דבר. אשכרה הפקרות. מספר הרציחות רק מזנק למעלה ואין שום התייחסות – לא מהדרג הפוליטי ולא מהדרג המקצועי. העיקר להעלות סרטונים למדיה על ההריסות בנגב. זה מה שמעניין את בן גביר.
ולכן אני חוזר ומבקש, והשר שיקלי נמצא כאן: בשבוע הבא, ביום שישי, יש את חג הקורבן, אנחנו פונים לכל השרים שנמצאים בממשלה – שיקלי לא יכול להרים את הראש שלו ולהגיד שהוא מוכן להפסיק את ההריסות בשבוע הקרוב, כי אין לו שום חמלה על החברה הבדואית; אין לו שום חמלה לאנשים המוחלשים. ולכן הפנייה שלנו לראש הממשלה: לפני החג אנחנו דורשים הפסקת הריסות בחברה הבדואית בנגב. במיוחד כאשר אנחנו לפני חג הקורבן.
אדוני היושב-ראש, ברשותך, כמה מילים בערבית על הדברים שהתייחסתי אליהם בעברית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו המכובדים בכל מקום, אתם רואים מה התרחש בשבוע האחרון: עשרות בתים נהרסו בכפר א-סר וברוב הכפרים הלא-מוכרים בנגב. הינה, השר שיקלי יושב כאן עכשיו, באולם הזה, והוא האחראי להריסות – הרשות ליישוב הערבים בנגב, והוא למעשה מגרש את ערביי הנגב. הוא בקשר נפלא עם בן גביר, והוא מסית נגד ערביי הנגב, והוא רוצה להרוס את הבתים, והוא מכין תוכניות בניסיון לגרש את האנשים. זו ממשלת נתניהו. הם מתעלמים ממה שקורה בחברה הערבית. כל הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ושפיכות הדמים לא מעניינים את בן גביר. מה שחשוב להם עכשיו זה להתרכז במה שקורה בנגב – בהריסות. הם רוצים להרוס כמה שיותר בתים. ולמען האמת ייאמר, אני אומר, שהם חילקו אלפי צווי הריסה בנגב. זה דבר שלא היה כמותו בממשלה הזאת ובכל הממשלות שהיו. אך בשבוע האחרון אנו הוכחנו, בני ובנות החברה הערבית, ובייחוד באזור הנגב, שאנו יכולים לנהל מאבק עממי המוני מול האתגרים האלה ומול העוול הזה שמנהיגה ממשלת נתניהו. אנו נמשיך בתנועה הזאת, ותהיה שם הפגנה ב-12 ביוני באזור הנגב, כדי שהממשלה הזאת תפסיק את כל הפעולות האלה נגד ערביי הנגב. אני אומר זאת באופן ברור: אין מקום לפרשנות אחרת. אנו רוצים מאבק של שלום, לגיטימי וחוקי, כדי שתפסיק העבריינות הזאת כלפי הנגב, ושינהלו איתנו דו-שיח וידברו איתנו. זו הבקשה שלנו, ואנו אומרים בבירור שאנו רוצים לדבר עם כולם, עם כל מקבלי ההחלטות. אך עד עכשיו ממשלת נתניהו ובן גביר מתעלמת מהסוגיה המרכזית בחברה הערבית, סוגיית האלימות והפשיעה, שהיא בעלייה מתמשכת, ואף אחד לא מגלה עניין בעניין הזה. בשבוע האחרון אפילו ביטלו ישיבה עם יו"ר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי, מאזן גנאים, הם ביטלו את הישיבה הזאת. עניין נוסף הוא עניין ההריסות בנגב. הדחפורים שלהם הורסים סביב השעון באזור הנגב. אני רוצה שנמשיך בתנועה הזאת, ואני שולח ברכה לכל הגברים, הצעירים, הנשים והילדים שלנו ולכל מי שהגיע לאזור באר שבע. אני רוצה שנכין את עצמנו גם לשלב הבא, להפגנה הבאה, ב-12 ביוני, ביום חמישי בעוד שבועיים, בעזרת האל, לאחר חג הקורבן. תהיו בריאים.)
894 מילים של ואליד אלהואשלה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.