קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הוא היום ה-500 להפקרה. היום בבוקר התקיים דיון בוועדת הבריאות, דיון שאני יזמתי, על המצב של השבים, מצב בריאותם של אלה ששרדו בשבי וחזרו הביתה. אני אשמיע עכשיו את קולם של רופאים ורופאות שהתאגדו למען הצלת החטופים. הם לא הספיקו לדבר בדיון.
במהלך ישיבת הוועדה נציגי מערכת הבריאות הציגו ממש בכלליות את מצב שורדי השבי, אבל אני רוצה לשאול אתכם, חברי הכנסת: יש פה אולי מישהו אחד שלא יודע מה מצבם של החטופים? אולי יש כאן אחד שלא מבין שהם נמצאים בגיהינום 500 ימים? אולי יש פה אחד שלא יודע איך הימשכות השהייה בשבי משפיעה על בני משפחה של החטופים, ובכלל על העם שלנו כולו? הם בגיהינום, הם מורעבים, הם עוברים עינוי פיזי מתמיד, הם מוחזקים בתת-תנאים, בתנאים תת-אנושיים, בחושך, חלקם כבולים, בתנאי היגיינה מזעזעים. הם בסכנת חיים. כולם הומניטריים, כולם צריכים לחזור הביתה בהקדם – החיים לשיקום, ואלה שלא בחיים, הנרצחים, לקבורה. וזה בידיים של הבית הזה, בידי הממשלה, ובעיקר בידי ראש הממשלה. למה אתה לא מחזיר אותם הביתה בהסכם?
היום יושב-ראש ועדת הבריאות יונתן מישרקי אמר שהעולם צריך לדעת שאנחנו רחמנים בני רחמנים. אז איפה הרחמנות שלנו? איפה הרחמנות שלנו כלפי החטופים? איפה אתם, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת מסיעת ש"ס, שאתם בעד העסקה? למה אתם לא עוצרים הכול? איפה אתם? אתם אמרתם שהלב שלכם במקום הנכון, אז למה אתם עדיין יושבים בממשלה הזאת, שלא עושה את הדבר הנכון? עכשיו אנחנו זקוקים לפעולה, למעשים.
אזרחי ישראל רואים ממשלה שנבחרה על ידי הציבור למען הציבור אבל פועלת לרעתם, והם חסרי אונים. הם מדברים על מחיר העסקה. אני כאן להזכיר: אין מחיר לחיי אדם, ואם יש סיבה למחירים שאנחנו משלמים, הרי זה מחיר ההפקרה של מר בנימין נתניהו וממשלתו. אומנם דיברתי על פציעה מוסרית שגורמת לנזק נפשי ולתחושת חוסר אונים, אבל חברי הבית הזה, אנחנו צריכים לדעת שחוסר האונים ייגמר, והעם יבוא חשבון עם כל מי שלא פעל באופן אקטיבי למען הצלת החטופים.
לא ניתן לכם לפרק אותנו מהערכים ומהמוסר האנושי שלנו. הזעם גואה.
319 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.