קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להביא את דבריה של ארבל יהוד, שחזרה ביום ה-482: כאב את הלב חורך, עצב לופת גוף, בעתה אוחזת בכל תא, דאגה חוסמת נשימה. 500 ימים 7 באוקטובר. אריאל, אהוב שלי, נחטפנו מביתנו, חיינו הפכו לגיהינום – אבל אתה יכול לו. אני מתעקשת, תהיה חזק, תשמור על קור הרוח והחוסן המנטלי שמאפיינים אותך כל כך. תאמין בטוב גם כשזה קשה שם. אין מציאות אחרת מלבד זו שבה אתה חוזר לזרועותינו כדי שנגיע יחד שוב לנוף חדש ואחר שיעשה לנו פרפרים בלב. אני אוהבת אותך.
מכם אני מבקשת: אריאל, דוד, הישאם, תמיר, אלון, יוסף, סונטאיה, אבינתן, דרור, גיא, מוחמד, איציק, עידן, רונן, מתן, אביב, אלקנה, אריאל, שירי, כפיר, אוריאל, סהר, גלי, זיו, רום, ביפין, רן, מני, הדר, אביתר, אסף, גיא, עוז, איתן, ענבר, מקסים, אילן, עומר, אריה, ג'ודי, גדי, טל, איתי, אוהד, יאיר, אליה, נמרוד, שגב, איתן, שי, עודד, ג'ושוע, איתן, עמרי, אברה, שלמה, אליהו – צ'רצ'יל, עומר, פינטה, תמיר, יונתן, צחי, דניאל, מתן, עמירם, בר, עפרה, ליאור, סותטיסאק, טל, עומר, יוסי, עידן – תחזירו את כולם במהלך אחד, את החיים ואת המתים. הנס שלנו לא שלם, המאבק שלנו לא תם. משפחתנו לא תנוח עד שנדע שכולם שבו. אנחנו כאן לא נשתוק, לא נוותר, עד שכל ילד, אב, כל אם, בן ובת, יחזרו הביתה. אמן.
209 מילים של קארין אלהרר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.