קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בפתח דבריי אבקש להזכיר את אחינו החטופים, שנמקים כבר 500 יום בשבי, וכולנו פועלים להחזרתם, ולא נשקוט עד שהאחרון בהם ישוב, בעזרת השם, הביתה במהרה.
הבסיס לקיומה של מדינה ריבונית הוא היכולת שלה לקבוע בעצמה את המדיניות שלה – ביטחונית, כלכלית, חברתית, וכן, גם בריאותית. אף מדינה ריבונית אינה יכולה להרשות לעצמה למסור את המפתחות של מערכת הבריאות שלה לארגון חיצוני, ובטח שלא לארגון שמתערב בהחלטות פנימיות ומכתיב מדיניות שאינה תואמת לצרכים שלה. ואני מדברת כמובן על ארגון הבריאות העולמי.
מדינת ישראל נבנתה על עקרונות של חדשנות רפואית, של שליטה עצמאית במערכת הבריאות שלה, של פיתוחים רפואיים שמובילים את העולם. אנחנו לא צריכים לקבל החלטות בכפייה מארגון מוטה ואנטישמי, שלא רק שלא משרת אותנו, אלא פועל נגד המדינה ואזרחיה. במהלך המלחמה האחרונה הארגון הזה לא היסס להפיץ מידע ישירות מפי החמאס, בלי שום עימות, בלי לבדוק את העובדות, בלי שמץ של אחריות מקצועית. הם הפיצו את שקרי החמאס לגבי מספר ההרוגים ברצועת עזה, נתנו להם במה רשמית והעבירו את הנתונים הללו הלאה לבית הדין בהאג, למועצת הביטחון של האו"ם ולכל גופי התקשורת העולמיים. וכך, בתמיכת ארגון הבריאות העולמי הפכו המחבלים החמאס-נאציים, אלו שמשתמשים בילדים כמגן אנושי, לקורבנות תמימים, ואילו לוחמי צה"ל הגיבורים – לכאלה שמבצעים פשעי מלחמה. הם האשימו את ישראל באחריות להפצצה בבית החולים הערבי אל-אהלי למרות שכל המודיעין הצביע על כך שהיה מדובר בטיל כושל של הג'יהאד. האם פגשנו התנצלות? הכרה בטעות? כמובן שלא.
ומה עם החטופים, שאנחנו מציינים היום 500 יום לחטיפתם? למעלה מ-240 חטופים נחטפו לעזה בתנאים מזעזעים, ללא טיפול רפואי, ללא ביקור של הצלב האדום, והארגון הזה שתק. הם לא דרשו גישה לחטופים, לא שלחו משלחות רפואיות לבדוק את מצבם, והסתפקו בקריאה חלושה לשחרורם.
לעומת זאת, כשלחמאס יש טענות, פתאום הארגון הזה מגויס במלוא הכוח כדי לייצר נרטיב שקרי ולחזק את אויבינו. ארצות הברית כבר הבינה את הסכנה בארגון הזה ופרשה ממנו. עכשיו גם ארגנטינה החליטה לפרוש מהארגון הזה. מדינות נוספות כבר דנות בנושא. רק בישראל, כמו תמיד, ממתינים עד שנגיע למצב שבו הנזק בלתי הפיך. הרי אין לנו שום סיבה להישאר שם. מה בדיוק אנחנו מקבלים מהארגון הזה? כל שיתוף פעולה רפואי משמעותי קורה בין המדינות, לא דרך ארגון הבריאות העולמי. ישראל מובילה בעולם הרפואה ובבריאות הציבור, ואין לנו שום סיבה להישאר חלק ממסגרת שמקדישה חלק ניכר מזמנה לערער את מעמדה של ישראל ואת עצמאותה. אני אומרת את זה באופן חד וברור: מדינת ישראל חייבת לפרוש מהארגון הזה, ויפה שעה אחת קודם. אנחנו לא צריכים לקבל הוראות מגוף בין-לאומי מוטה שפועל כדי לפגוע במדינה שלנו. אנחנו לא ניתן לארגון אנטי-ישראלי לכפות עלינו מדיניות או להשפיע על החלטות הרות גורל.
ולכן, אני קוראת מכאן לממשלת ישראל: הפסיקו להמשיך להיות חברים בארגון שמשרת את אויבינו. זה הזמן להרים את הראש, להגן על הריבונות שלנו, על האומה שלנו, ולפרוש מיידית מארגון הבריאות העולמי.
אסור שמדינת ישראל תאפשר לפקידים בין-לאומיים להחליט עבורה בנושאים הרפואיים של אזרחיה.
בהזדמנות הזו, אני רק מבקשת להודות, לומר תודה להיידי מוזס ויונתן שגב ולכל צוות ההתארגנות מול מהלכי ארגון הבריאות העולמי "ישראל עצמאית". כשזה, בעזרת השם, יקרה, נזכור שאתם הייתם שם גם כשלא היו שם אנשים. תודה רבה.
500 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.