קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, 500 ימים, 500 ימים ולילות שהאחים והאחיות שלנו נמצאים בידיים של השטן שנמצא בעזה, והבית הזה מתנהג כאילו זה עוד יום; הממשלה מתנהלת כאילו זה עוד יום. אנחנו שומעים את שר האוצר יוצא בהצהרות פופוליסטיות שאין להן שום קשר למציאות, והכול פה מתנהל אותו דבר. לא מעניין אותם. אף אחד לא חשב היום לעצור הכול, לדון רק בנושא עסקת החטופים. אף אחד לא חשב היום לעצור הכול, לראות איך מתקדמים לשלב ב', איך מחזירים את כולם. במקום זה אנחנו שומעים הצהרות פופוליסטיות של חברי כנסת פופוליסטים שמנסים לדבר לבייס הלא-קיים שלהם אך ורק בשביל לנסות למצוא חן בעיני קומץ מסוים באוכלוסייה.
אז אני רוצה לומר לשר האוצר ולכל שאר האנשים שחושבים שלהקריב את חיי החטופים זה משהו שאפשר לעשות במדינת ישראל: קודם כול תראו את הנתונים – רוב גדול מהציבור רוצה להחזיר אותם הביתה. תשמעו את אלו שחזרו, תשמעו את התנאים שהם היו בהם, תשמעו את העדויות. אני יודע שלא רציתם לראות את סרטון הזוועות, אז אולי את העדויות כן תקראו – על ההרעבה, על התנאים, על השרשראות, על הכלובים, על ההכאות, על חצאי בני אדם שיצאו משם. איך אתם בכלל יכולים לשבת עם עצמכם ולא להגיד: צריך להחזיר אותם? איך אתם יכולים להגיד משהו אחר? איך יכול להיות דבר כזה? אני באמת שואל פה: איך יכול להיות שיהודי ישראלי יכול לחשוב משהו אחר? יכול לחשוב על להגיד: הינה, עכשיו יש לגיטימציה כלשהי, בואו נחדש את הלחימה, כשיודעים שיהרגו את החטופים? איך אפשר לעשות דבר כזה? אתם לא רואים את התמונות כשהם חוזרים? אתה לא מתרגשים יחד עם עם ישראל? ממה אתם עשויים? אני באמת שואל. מאיזה חומר אתם עשויים ששרה כמו אורית סטרוק נכנסת היום ואומרת בריאיון שאין שום סיבה לא לחדש את הלחימה? מאיזה חומר את עשויה? איך לא אכפת לכם? ואיפה כל מחלקת הדגים הקפואים? 500 יום שהם בשבי. לא תכבדו אותם ותשבו פה? מה יותר חשוב עכשיו מלעשות הכול בשביל להחזיר אותם למדינת ישראל? אני באמת שואל, מה יכול להיות יותר חשוב?
אדוני היו"ר, אני מנצל את השניות האחרונות לומר לך מה אולי יותר חשוב: לחשוב איך מפטרים את ראש השב"כ לפני שהוא יחקור את הפרשייה הביטחונית הכי גדולה כנראה בתולדות המדינה שנמצאת בתוך לשכת ראש הממשלה.
הכי גדולה, לימור. הכי גדולה. אם יועצי ראש הממשלה מכרו סודות מדינה לקטר – הכי גדולה, ואם קיבלו כסף מקטר – הכי גדולה. ואת יודעת מה? כמו שידעו לצעוק פה על דברים הרבה פחות חמורים, אני מצפה שאת ואלמוג כהן ועוד הרבה אחרים יגידו: תחקרו אותם. אולי הם לא אשמים, אני לא יודע, אבל תחקרו אותם. קודם כול תביאו אותם לחקירה.
אני איתך, אבל תראי מה קרה במקום – סליחה, אדוני היו"ר, משפט אחרון – תראי מה קרה בינתיים. בינתיים יש חשש כבד שמדינת אויב, קטר, שמממנת את חמאס, גם מממנת את לשכת נתניהו. לא יכול לקרות במדינה נורמלית שלא יחקרו את זה. וכשרוצים לחקור את זה, מאיימים לפטר את ראש השב"כ. עם זה אי-אפשר להסכים, וגם את לא יכולה להסכים. תודה רבה, אדוני.
482 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.