קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני עומד כאן על דוכן הכנסת, אני מטייל במסדרונות הכנסת, אני שומע את חברי הכנסת – שרובם הגדול לא מגיעים לכיכר החטופים, ממעטים לפגוש משפחות של חטופים, בורחים במסדרונות הכנסת כדי לא להיתקל בהם – עומדים כאן מעל הדוכן, מסתכלים בעיניים של ההורים ומספרים להם עד כמה עסקת החטופים מסכנת את המדינה. כל אלה שעומדים כאן ומנסים לתרץ ולתת הסברים, אינכם אלא ערלי לב. אני אגיד לכם את זה מאה פעמים. מי שעומד כאן, מסתכל בעיניים של אימהות ושל אבות ושל אחים ושל בנים, במיוחד כשהוא חלק מהממשלה, מהממשלה הזאת, שאצלה האסון הנורא הזה קרה – במקום להשפיל עיניים, לקחת אחריות ולהגיד להם: אנחנו נעשה הכול כדי להחזיר אותם – הם מחזיקים בידיים מסמרות מלובנים, וככה. נפגשתי עם אימא שעמדה בוכייה ואמרה: איך הם יכולים להגיד לי ככה?
אני רק רוצה להזכיר לכולכם: הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, פסק: אף שיש סכנה בשחרור מחבלים, חייבים לקיים את מצוות פדיון שבויים. והוא אומר: זה מדאורייתא, זה לא פרשנות של חז"ל, שאפשר להגיד ככה ולהגיד ככה. ועולה כאן שר, ושרים, ואני רואה כל מיני שרות שבחוצפה, בתעוזה, מספרות לנו כמה הן אוהבות את המדינה. אין אהבת מדינה שקשורה בהקרבה של אנשים. גם בסיפור העקדה, בסוף הקדוש ברוך הוא אומר: הסר ידך מהנער הזה. ויש כאן פוליטיקאים שגם אחראים וגם מנסים לעקוד את החטופים האלה.
תבואו, תעמדו בכיכר, תלכו לכאן, תפגשו את ההורים. ואל תהיו צבועים – אל תגידו שאתם משתתפים בצערם, ומטיחים בהם שבשביל לחסל את חמאס צריך גם להקריב אותם, כי זאת המשוואה, אין שום דבר אחר.
אין שום דבר אחר, זאת המשוואה. וכשעולה לכאן שר ומספר לנו שהוא לא אמר כלום על חמאס – "חמאס הוא נכס", לא משנה באיזה הקשר, אם אמרת שחמאס הוא נכס אז ידיך טבולות ומלאות באחריות לאסון שפקד אותנו, אז לפחות תשפיל את המבט שלך כשהורים יושבים שם. אתה יודע מה, אפילו תשתוק, אל תוסיף לצערם. צריך להחזיר את החטופים עד האחרון שבהם, ואין שום מחיר לאנשים האלה. חמאס ייתן לנו מיליון סיבות לחדש את המלחמה, בעזרת השם, ולגמור אותו, אבל יש ציווי להחזיר את החטופים.
338 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.