קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי השר, לא אחת אני מציע למצלמות ערוץ הכנסת להתמקד באזור הזה של המליאה, לראות את הכיסאות הריקים של חברי הקואליציה, את הכיסאות הריקים של שולחן הממשלה.
בדיוק. ואני מקווה שהציבור הישראלי לא מתבלבל – אף אחד מהם לא עזב את משכן הכנסת כדי להתייצב בעצרת משפחות החטופים ברחוב עזה; אף אחד גם לא ירד לתל אביב לכיכר החטופים.
אז מכיוון שהקואליציה הזו והממשלה הזו אינן מעיזות להישיר מבט אל עיני משפחות החטופים שנותרו בשבי החמאס, אל עיני השבים והשבות מן התופת, הרשו לי להביא את דבריה של משפחת סיגל, שזכתה לחבק את קית', שחזר לביתו ולחיק משפחתו לאחר תקופה בלתי נתפסת של חיים בגיהינום.
קית' סיגל, שנחטף ביחד עם אשתו אביבה מביתם בקיבוץ כפר עזה, שוחרר משבי החמאס אחרי 484 ימים – אני אחזור על המספר: 484 ימים – 433 ימים אחרי שאביבה חזרה אלינו בעסקה. השחרור של אביבה התאפשר בעקבות מהלכים ומאמצים דיפלומטיים שהביאו להפסקת אש אחרי 48 ימי לחימה. ממשל ביידן והמדינות המתווכות לא הרפו והשיגו הסכם שחרור של 81 ישראלים ו-24 חטופים עם אזרחות זרה. השחרורים, נזכיר לכולם, היו יכולים להימשך, אבל ממשלת ישראל קיבלה החלטה לחזור ללחימה עצימה בתום שבעה ימי שחרורים.
קית', כך מספרים בני משפחתו, לא מצליח להבין איך נושא השבת החטופים הפך לדיון פוליטי; איך ממשלת ישראל זקוקה לנשיאי ארצות הברית – בעבר ביידן ועכשיו הנשיא טראמפ – על מנת לעשות את הדבר הנכון, למרות אמירות של "כולנו רוצים את החטופים בבית", "לא משאירים אף אחד מאחור", ו"פדיון שבויים הוא ערך עליון". קית' סיגל לא מצליח להבין כיצד חברי כנסת ושרים ממשיכים לדבר נגד ההסכם ונגד השלמת כל שלבי ההסכם, ומדברים על הצורך לחזור ללחימה עצימה לפני השבת כל החטופים. איך מסבירים לקית' ולעצמנו מציאות הזויה כזאת? אין להפסיק עד השבת החטוף האחרון.
ועוד משפט אחד, הרשה לי, אדוני, לעניין הצעת החוק. אבקש להזכיר שממשלת נתניהו הקודמת, שבמהלך כהונתה קרה אסון מירון, סירבה להקים ועדת חקירה ממלכתית בתירוצים שונים ומשונים. הייתה זו הממשלה בתמיכת הקואליציה שלנו שהקימה ועדת חקירה, והצעת החוק הזו נשענת על המסקנות של דוח הביניים ושל הדוח הסופי. ולכן אני מודיע לכל חברי וחברות הקואליציה ושרי הממשלה: ועדת חקירה ממלכתית לחקר טבח שמחת תורה קום תקום במתכונת שקבועה היום בחוק, על אפכם ועל חמתכם.
361 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.