קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, שמעתי אתמול את הדיון בממשלה על ועדת החקירה – איזו ועדת חקירה להקים, מי יקים את ועדת החקירה.
הייתה שם הערה. נאור, הייתה שם הערה – לא, צריך ועדת חקירה – הייתה שם הערה של שר המשפטים, הערה נכונה. הוא התייחס לאסון מירון והביע את ההיבט המשפטי, שגם הוא נכח באסון מירון. כלומר, מצב שבו הממשלה דווקא החליטה, והייתה צריכה, ודרשה להפקיע, לעשות שינוי בהסדרים שנמצאים במירון, אבל בית המשפט שלח אותם לדיונים, ושלח אותם להמשך תהליכים שלקחו שנים.
אני רוצה להעלות כאן – וצודק שר המשפטים שהעלה את זה, אבל אני רוצה לומר יותר מזה, דווקא בעניין שלפנינו, בעניין של חמאס. אני רוצה להחזיר אותנו ל-1987, אז תנועת חמאס מוקמת; ל-1989 – חמאס מוצאת מחוץ לחוק בישראל; ול-1992 – נרצח באכזריות ניסים טולדנו, וראש הממשלה המנוח יצחק רבין מגרש 400 מחבלי חמאס ללבנון. ומי מוציא צו ביניים, אדוני היושב בראש? כמובן, בית המשפט העליון מוציא צו ביניים. זה היה פרופ' ברק, מתנה של פרופ' ברק, צו ביניים לגירוש של אותם 400 מחבלים. מי שזוכר, אני זוכר את התמונות – האוטובוסים עצרו על גדר המערכת. זה גרם לפרסום, זה גרם להתנגדות של לבנון שהמחבלים ייכנסו לשטחה, אחרי הרצועה.
הוקם מחנה אוהלים, נכון. לא פעם ראשונה שחמאס באוהלים. הוקם מחנה אוהלים. אבל עם האוהלים בא אותו פסטיבל תקשורתי בין-לאומי שקיים היום. ואגב, במסווה ההומניטרי הזה קרו, אדוני, שני דברים: דבר ראשון היה אימון, אימוני חבלה של אותה חבורה, של אותם מחבלים. ואני מדבר על אסמאעיל הנייה – מי היה שם? מי היה באותו מחנה אוהלים שהוקם בגלל צו הביניים של בג"ץ? מי היה? אסמאעיל הנייה היה, רנתיסי היה, מחמוד א-זהאר היה. גם אימוני חבלה וגם הקשר עם חיזבאללה, אגב, שנרקם אז באותם ימים.
אפרופו המערכת המשפטית, בייניש, פרקליטת המדינה, מסרבת לייצג את הממשלה. היועץ המשפטי חריש נאלץ לדבר הזה. ברק מאלץ את ההרכב – אגב, בניגוד לדעת שמגר, הנשיא – להסיר את הקביעה שהגירוש לא סותר את אמנת ז'נבה. המחנה הזה, הפיגועים בעקבותיו אחר כך, בשנות התשעים, האינתיפאדה ב-2000, הובילו בסופו של דבר גם לניצחון של חמאס בבחירות הפנימיות ברשות הפלסטינית וגם להשתלטות ב-2007. אבל אז מגיעה המתנה האחרונה של בג"ץ – ובזה אני אסיים. 2006, אותו פסק דין אחרון של אהרן ברק, בג"ץ הסיכולים הממוקדים. זה בעצם בג"ץ שמתחיל מ-2002, ומשפיע – על מה? על מבצע קטיף כלניות, על אותו מבצע שבו בבית של מרואן אבו ראס, שם, בשכונת רימאל, נמצאים כל צמרת חמאס ובהם מוחמד דף ואסמאעיל הנייה – –
– – נמצאים שם בבית, ועוברים מ-MK-84 ל-MK-82, מטונה לרבע טונה – וכל זה בהשפעת המערכת המשפטית. אז מי שרוצה לא רק חקר ישיר של ההפקרות של 7 באוקטובר – –
– – אלא חקר עומק של מה השורשים של 7 באוקטובר, לא יכול להימלט מבדיקה גם של המערכת המשפטית. ולכן, לתת להם לבדוק זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. תודה.
461 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.