קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד השר או השרה, חברי כנסת נכבדים, אני רואה שיסמין לא פה. צר לי, כן, אני הולכת לדבר על נושא שהוא לא בדיוק נושא שהיא אוהבת שמדברים עליו, אבל מה לעשות, זה לא לפי בחירתה, זה לפי בחירתנו. אז כן, אני הולכת לדבר שוב על התחום של בריאות הנפש.
אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת יונתן מישרקי, יושב-ראש ועדת הבריאות, שהיום העברנו לקריאה ראשונה – מן הסתם זה יעלה ממש בזמן הקרוב למליאה פה, אני מקווה, להצביע על החוק הזה – את חוק מניעת אפליה בשל מצב בריאותי של אנשים. אני רוצה לומר את זה רגע. הצעת החוק הזו, כתבתי אותה יחד עם ארגון בזכות וד"ר עידית סרגוסטי – בהחלט מגיע להם שאפו גדול.
זה פשוט מדהים שבספר החוקים של מדינת ישראל ישנם חוקים שפשוט מפלים מתמודדי נפש על בסיס היותם מתמודדים, אבל בלי כל קשר ליכולתם, למסוגלות שלהם לתפקד באותו מקצוע, לתת את השירות הטוב ביותר. בדרך כלל ולעיתים קרובות בן אדם שהתמודד עם איזה קושי וצלח את הקושי יכול להיות המטפל הטוב ביותר באותו קושי, לדעת איך להתמודד איתו. אבל לא, מדינת ישראל אוסרת זאת בחקיקה – חקיקה ישנה, שסותרת היום את חוק-יסוד חופש העיסוק, את חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות, את הפגיעה בצנעת הפרט.
ואוטונומיית הפרט, ועוד, באמת, רשימה גדולה של חוקים. ועדיין קיימים החוקים האלה.
מעולה, בעזרת השם, בקרוב מאוד זה גם יעבור – – –
לא. אלה תיקוני חקיקה רבים, כי האפליה הזו נמצאת בחוקים רבים, לצערי, שבעצם אומרים – – –
כן. הם בעצם אומרים שמי שחולה במחלה כזו או אחרת פשוט פסול מלעסוק בכל מיני מקצועות. ושוב, בכלל בלי קשר לשאלה אם הוא מסוגל או לא מסוגל לעשות את המקצוע הזה, להתמחות בו, ולתת את השירות הטוב ביותר. אז ברוך השם, הצלחנו להעביר אותו בוועדת הבריאות לקריאה הראשונה. נעלה אותו פה למליאה. באמת יישר כוח ענק גם ליוני וגם לכל אנשי המקצוע של הוועדה שעבדו ועמלו, ועוד נעמול ונעבוד.
אני רוצה לומר לכם עוד יותר למה זה חשוב כל כך, כבוד היושב-ראש. בעקבות זה שבחקיקה אפשרו למנהל שאחראי לרישום רופאים ואישור של עובדים סוציאליים ורישום של פסיכולוגים בעצם לשלול מאנשים שמתמודדים עם מחלת נפש את האפשרות לעסוק בזה, באו והתעלו על עצמן גם המכללות וגם האוניברסיטאות, והיום, לפני שבן אדם רוצה להיכנס וללמוד מקצוע, קודם כול נותנים לו איזה טופס הזוי שהוא צריך לחתום עליו שהוא לא מתמודד נפש; ואם הוא מתמודד נפש, אז מתי הוא התאשפז; ואם הוא התאשפז, אז למה הוא התאשפז ואילו תרופות הוא לוקח. משהו שהוא הזוי לחלוטין. אם כבר לוקחים להם את הזכות לעבוד בזה, היום כבר אומרים: לא, לא רק לעבוד, אתה גם לא יכול ללמוד מקצועות מסוימים. אז גם בזה אנחנו נטפל.
הגשנו גם הצעת חוק לתיקון חוק זכויות הסטודנט, ואני מקווה מאוד שנעשה ניקיון יסודי בכל החוקים במדינת ישראל שבעצם פוסלים אנשים לא בגלל היכולת שלהם אלא בגלל מי שהם – –
– – וזה פשוט דבר פסול לחלוטין. אז גם את זה נתקן. תודה רבה לכם.
480 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.