קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 161). עניינו של סעיף 62א(א) לחוק התכנון והבנייה בסמכות ועדה מקומית לתכנון ולבנייה. בתיקונים שנערכו בחוק במסגרת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ"ב–2022, וחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), תיקון מס' 143, הורחבו הסמכויות של הוועדות המקומיות לאשר תוכניות המציעות הגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד למגורים. כך, בתיקון מס' 139 נוספו לסעיף 62א לחוק פסקאות (21) עד (24), שמכוחן ועדה מקומית מוסמכת לאשר תוכניות להגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד גם למגורים שנמצא בו מבנה הטעון חיזוק לפי סימן ד' בפרק ג' לחוק תוכנית לעמידות בפני רעידות אדמה. לאחר מכן, במסגרת תיקון מס' 143 נוספה לסעיף 62א לחוק פסקה (13ב), שמכוחה ועדה מקומית מוסמכת לאשר תוכנית להגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד למגורים בתחום רשות עירונית שהמבנה הקיים בו אינו מבנה הטעון חיזוק או שאין בו מבנה כלל.
בעקבות ההסדרים, ובכלל זה ההתניות שנקבעו בחוק במסגרת תיקון מס' 143, נוצרו מצבים שבהם צומצמה סמכות הוועדה המקומית, זאת בשל התנאים להפעלת הסמכות שנקבעו בסעיף 62א(א)(13ב) לחוק, ובהם למשל התנאי המגביל אפשרות לכלול בתוכנית הסדרה של בנייה שלא כדין; התנאי שלפיו חלפו חמש שנים לפחות מהמועד שבו אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את התוכנית האחרונה במגרש, ואם מדובר בתוכנית להתחדשות עירונית – חלפו עשר שנים מהמועד האמור; וכן ההגבלות שנקבעו בנוגע למגרש שנמצא בו מבנה המיועד לשימור.
לפיכך, מאחר שכאמור לא הייתה כוונה לצמצם את סמכות הוועדה המקומית, תוצאה שתוביל לעומס על הוועדות המחוזיות ולהאטת הליכי התכנון, מוצע לתקן את פסקה (16)(א) ולהוסיף לה את פסקת משנה (1א), כך שלגבי מגרש בתחום רשות עירונית המיועד למגורים שלא חלים בעניינו ההסדרים שנקבעו במסגרת התיקונים הנזכרים לעיל, וכן לא ניתן להגדיל בו את השטח הכולל המותר לבנייה, תינתן לוועדה המקומית סמכות לאשר תוכנית המגדילה את השטח הכולל המותר בו לבנייה.
עוד מוצע להסדיר את היחס בין תוכנית לפי פסקה (16) בסעיף לבין תוכנית כוללת להתחדשות עירונית, כך שתוכנית לפי פסקה (16) לא תוכל לסתור תוכנית כוללת להתחדשות עירונית כפי שקבוע היום בסעיף 62א(ד) לחוק בנוגע לתוכנית כוללנית.
ההצעה עברה את ועדת שרים לחקיקה ונתמכת על ידי הממשלה. אבקש את תמיכת חברי הכנסת. לפני סיום דבריי, אני מבקש להודות מעומק הלב לאנשי מינהל התכנון, ליושב-ראש המועצה הארצית נתן אלנתן, למנכ"ל רפי אלמליח ולסמנכ"לית רגולציה.
כאשר נודע לי שבהליכי תכנון ובנייה, בנוסף להיתר הבנייה ישנו צורך בהיתר התחלת עבודות מהרשות המקומית, תהליך שהוביל בעצם לעיכוב ממשי בהליכי תכנון ובנייה, הנחיתי למצוא חלופות להיתר התחלת העבודה באופן שיקצר את הליכי התכנון והבנייה. לשמחתי הרבה המועצה הארצית אישרה את התהליך הזה, שמאפשר הגשת היתר התחלת עבודה גם לאדריכל מורשה. התהליך שבו ייווצרו לרשות המקומית, על העומסים שיש לה ועל אתגרי כוח האדם שלה – וגם אדוני כראש רשות מודע לזה – גם חלופות נוספות, יוכל בהחלט להביא פתרונות מהירים ויעילים להאצת הליכי תכנון ובנייה. אנחנו עדיין בפערים גדולים לעומת ה-OECD. אם הממוצע ב-OECD הוא 150 יום להיתר בנייה, היום אנחנו נמצאים במדינת ישראל – קרוב ל-400. אנחנו נקצר את זה. אנחנו נעבוד על כך לרווחתם של אזרחי ישראל כולם. תודה רבה.
502 מילים של משה ארבל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.