קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, אני פונה לחברי הממשלה הזו, אני פונה אליכם בבקשה שתפסיקו בדחיפות את המדיניות הזו של עסקה בתשלומים, של עסקה בפעימות. בשביל מה צריך את זה? האנשים שלנו מתים בינתיים. חשוב שהציבור ידע. זו דרישה של ממשלת ישראל לא לעשות את העסקה בבת אחת ולשחרר את כל האחים והאחיות שלנו בבת אחת, זו דרישה שלנו. למה לעשות דבר כזה? האחים שלנו סובלים; הם מתים. האנשים שנמצאים כרגע במנהרות הם במצב יותר קשה מאלו שראיתם ששוחררו במצב קשה מאוד בשבת האחרונה. מי שמבקש לעשות עסקה בפעימות, בעצם מבקש להשאיר לעצמו את האפשרות לסכל עסקה. זו האמת – אחרת אין שום הסבר. מדוע זה טוב? אנחנו כבר משלמים מחירים, משחררים מחבלים מסוכנים, פינינו את ציר נצרים, בשביל מה, אם לא כדי להחזיר את כל האחים והאחיות שלנו הביתה?
תביאו את כולם בבת אחת, ואל תגידו: לא ידענו שמצבם רע, לא ידענו עד כמה זה חמור. ראינו באיזה משקל גופתה של עדן ירושלמי, זיכרונה לברכה, נמצאה, 36 קילוגרם. לראש הממשלה יש גם דוחות מודיעין חמורים ביותר, אבל תגידו, מי צריך דוח של המודיעין הישראלי בשביל לדעת את המובן מאליו? קחו את האדם הפשוט מן הרחוב, ותשאלו אותו: תגידו, מה לדעתכם היחס של מחבלי החמאס והג'יהאד האסלאמי לחטופים הישראלים? כל בן אדם סביר היה אומר לכם שמתעללים בהם. הרי חיות אדם חטפו אותם מהמיטה שלהם או ממסיבה, אז איך אתם חושבים שמתייחסים לאנשינו, מציעים להם בופה? ברור שהם עוברים התעללות קשה, וחובתנו לעשות הכול לגמור את הגיהינום הזה שלהם. הם מתים בזמן הזה. ברור לכולם שבסוף אנחנו נעצור את המלחמה, רק בואו נעשה את זה לפני שמאוחר מדי. בסוף גם לא נחזיר את האחים והאחיות שלנו וגם נעצור את המלחמה, לא נשיג לא את זה ולא את זה.
ומשפט אחרון למשפחות, שמתות מדאגה שהפעימה שלהם לא תגיע. אנחנו לא נעזוב אתכם; אתם הדבר הכי חשוב שכרגע כנסת ישראל צריכה לעסוק בו, ואנחנו איתכם לאורך כל הדרך. אתם לא לבד.
306 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.