קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש. חבל שכל אלה שדיברו לפני כן לא פה, אבל כנראה כולם רצו לבופה, מה שנקרא. החלום שלי שפעם אחת אושר שקלים יעלה לפה ולא יגיד את המילה "לפיד" בנאום שלו. אני עוד לא ראיתי אובססיה כזאת – לפיד, לפיד, לפיד, לפיד. 15 שנה ראש הממשלה נתניהו, אבל יש לו טענות ללפיד. אחר כך, עולה לכאן ואטורי, מדבר על אלעזר שטרן, שהיה ראש אכ"א ובתקופה שלו גויסו מעט חרדים, כאילו זו המדיניות של ראש אכ"א ולא המדיניות של ראש הממשלה – שהיה בנימין נתניהו. מה, אני לא מצליחה להבין את זה. אחר כך ממשיך ואטורי ואומר: ברוך השם שנתניהו ראש הממשלה כי הוא משחרר חטופים. הוא משחרר חטופים שנחטפו במשמרת שלו, בגלל ההפקרה שלו, אבל עכשיו בוא ננשק לו את הרגליים על שהוא מעז ומחזיר חטופים. באמת תודה רבה. רק איך הם חוזרים, מי שחוזר בכלל? בזמן שאתה ישבת בסוף שבוע מדושן במלון פאר, הם חזרו לכאן מוזלמנים. ואלה עוד בני-המזל שחזרו. עולה לכאן צגה, מדברת על משהו חשוב באמת: זקנים שמתים במיטות שלהם וחמישה ימים אף אחד לא רואה אותם, אבל הם בני מזל, כי הם מתים במיטות שלהם, בזמן שהחטופים נמקים ומתים במנהרות. הם לא יזכו למות במיטה. והינה, הניצחון המוחלט שלך? הניצחון המוחלט שלך הוא רק על משפחות החטופים. זה הניצחון המוחלט.
לא אנחנו שלחנו מזוודות לחמאס, אתה שלחת. אתה יכול לעמוד פה ולהגיד פעם אחר פעם שקרים על גבי שקרים על גבי שקרים, זה לא ישנה את המציאות. כשאתה מסתכל על עצמך במראה, אתה יודע שאתה אחראי, כמו שהיית אחראי לאסון מירון. אותו דבר. לקח לך שנה להגיב בצפון, ואתה בא אלינו ואומר לנו שאנחנו רצינו לעצור את המלחמה. אפס אחריות.
ועולים לכאן ח"כים אחרי ח"כים, בלי טיפה, איזשהו רספקט למצב שבו המדינה הזאת נמצאת – –
297 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.