קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מסתכל על הכנסת הזאת ואני רואה את העולם המקביל לעולם שנמצא בחוץ. ואני שואל – זה מפריע לי שם, השר אלקין. אני לא מאמין. אני פוליטיקאי כבר 20 שנה, אני פה בכנסת 12 שנה, ואני חייב להגיד לכם שלא האמנתי שאנחנו נגיע למציאות שבה יגיעו לכנסת ישראל, ישימו תקציב, יטילו גזרות על מעמד הביניים, על העשירים, בוודאי ובוודאי על האוכלוסיות החלשות, אבל יעמדו כאן שרים חוצפנים, קרנפים, שבמקום להגיד: אנחנו שמים תקציב שראשיתו הוא שאין יותר כספים קואליציוניים בשעת משבר; 2. סוגרים עשרה משרדים מיותרים; 3. דואגים לכך שכולם מתגייסים; 4. אנחנו מתחייבים שאנחנו לא דואגים לסקטורים שלנו, אנחנו שרים, אנחנו ממשלה של כולם – במקום זה עולים לכאן שרים קרנפים, לא מתביישים, וחלקם מתנהגים כמו מפתח שבדי – אתם יודעים, מפתח שבדי מכוון את עצמו בכל פעם למשהו אחר – ומטיפים לנו כמה שהם דואגים למדינה הזאת. תתביישו לכם.
יתבייש לו שר האוצר שיביא תקציב שפוגע בכל העם הזה, בכולם. רק על דבר אחד הוא פוסח – ממשיכים לתת כספים קואליציוניים. ואיך אנשים בליכוד לא מבינים את זה? איך? היה פעם מישהו שאמר: משוגעים, תרדו מהעץ. אין כבר מי שיגיד את זה. אתם במצח נחושה, במצח נחושה, מובילים את המדינה הזאת לאבדון, ומתהדרים ומספרים לנו כמה שאתם אנשי ימין וכמה שאתם ממלכתיים. לא מניה ולא מקצתיה. בושה וחרפה. תאמינו לי, אני אומר את זה בכאב גדול.
אני מטייל במסדרונות הכנסת ולא מאמין שזאת מציאות מדומה; לא מאמין שאתם לא שומעים את האנקה הגדולה שיוצאת מהעם הזה; לא מאמין שאתם לא שומעים את אנשי המילואים, את משפחות אנשי המילואים; לא מאמין שיש כאן חברים שיצביעו בעד חוקי ההשתמטות; לא מאמין שתנועת ש"ס, ברגעים האלה, יש לה עזות מצח להביא את חוק הרבנים. צר לי על כך, וצר לי על כך שאנשים נותנים גיבוי לקואליציה הזאת – אני מסיים, שנייה. אני מצפה מכם, כי אני מכיר את הליכוד, אני מכיר את המפלגה המפוארה הזאת, שהפכה להיות למפלגה של קרנפים.
315 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.