קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על כנס של השדולה למען אלמנות ויתומי צה"ל שקיימנו היום, חברי חבר הכנסת בועז ביסמוט ואנוכי. אנחנו הקמנו את השדולה הזאת כמובן לפני תחילת המלחמה. לדעתי זו שדולה שרצה בכל הכנסות.
עלו שני דברים מאוד משמעותיים בשדולה הזאת, שחייבים לקבל ביטוי בתקציב של השנה הבאה. הראשון זה הסיפור של יתומי צה"ל. אני לא יודע אם אנשים מודעים לזה, כמה אנשים מודעים לזה שיתומי צה"ל בגדול מפסיקים להיות יתומים בגיל 21. זה בעיקר בהקשר של הכרה וגם בהקשר של תגמולים. זה פשוט בלתי נתפס שבן אדם בן 21 – כאילו אומרים לו: מזל טוב, הגעת לגיל 21, מעכשיו אתה לא יתום יותר. זה מגיע למצב שכשיתומי צה"ל או מערכת הביטחון רוצים לשנות תמונה של אבא שלהם באתר יזכור, הם לא יכולים; רוצים אחר כך, בגיל יותר מבוגר, שיעזרו להם עם מונית להגיע לקבר של אבא שלהם – הם לא יכולים. פערים כספיים אדירים, ומדינת ישראל פשוט מתעלמת מהם.
אפשר להבין את זה היסטורית, מאיפה זה נובע: זה נובע מכך שבשנות החמישים, כשהחוק נכתב, היו בעיקר הורים שכולים, ואז החוק טיפל בעיקר בהם. בהמשך, בעיקר בזכות שולי מועלם, ייאמר לזכותה, חברת הכנסת לשעבר, טופלו האלמנות, ויתומי צה"ל נשארו מאחור. יתומי צה"ל נשארו מאחור, ובעצם – פעם זה היה בגיל 18, וזה עלה לגיל 21 – כמעט לא מקבלים כלום, כלום.
כל אחד מאיתנו שהוא הורה יודע שאנחנו משתדלים להמשיך לעזור לילדים שלנו ככל שאנחנו יכולים, בכל גיל. האנשים האלה, היתומים – אין מי שיעזור להם. אני יודע שכל אחד מאיתנו ששירת כשהיו לו ילדים וסיכן את החיים שלו, ידע שכאשר הוא יוצא למשימה שבה החיים שלו בסכנה, אם חס ושלום יקרה לו משהו, המדינה תהיה שם כדי לדאוג למשפחה שלו. וכל מי שמעמיק היום בנושא הזה מבין שזה לא המצב. זה לא המצב, לא כלפי היתומים ולא כלפי האלמנות.
אני קורא פה לחברי הקואליציה ולשרי הממשלה: הדבר הזה חייב לבוא לידי ביטוי בתקציב הקרוב, וכרגע, לצערי, בגלל מריבות מטופשות בין משרד הביטחון למשרד האוצר, אפילו הצעת חוק ממשלתית שעוסקת בדברים האלה עדיין אין. זה פשוט בלתי נתפס. אני לא רוצה להיות עכשיו פופוליסט – במקום זה, במקום זה, במקום זה. תמצאו את הכסף כדי לדאוג ליתומי צה"ל ולאלמנות. תודה.
357 מילים של מתן כהנא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.