ציון יום ירושלים ויום זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כבוד השר לירושלים, השר לשעבר לירושלים, ידידיי חברי הכנסת, צריך לדעת להודות וצריך לדעת להודות על ניסים. כשבהלל מתחילים "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", זה הפרק שבו נאמר "אנא ה' הושיע נא, אנא ה' הצליחה נא". כשמבקשים ישועה ורחמים, קודם כול צריך להודות, וכפי שאמרה פנינה, זכינו למה שדורות אלפי שנים לא זכו. אבותינו, שקדמו לנו, דורות שקדמו לנו, לא זכו – לא זכו להיות בירושלים, לא זכו להיות במקום "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים", לא זכו לדבר הזה, ואנחנו זכינו, וזכינו בניסים, וצריך לדעת להודות על העניין הזה.

ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו – אוהבים להשתמש במאמר חז"ל "כל ישראל חברים", אבל שוכחים את הפירוש העיקרי שמביא התרגום, בתרגום תהילים: מחבר בין השכינה לעם ישראל. מקום החיבור הוא כאן. מקום אפרו של אדם הראשון היה בהר הבית. עקדת יצחק הייתה במקום המקדש בהר הבית, ושלא יבלבלו אתכם הבני דודים, לא באל-אקצא – באל-עומר. הם אוהבים לבלבל, סתם, מסיבותיהם השטותיות שלהם. אבל שם מקום החיבור, שם מקום החיבור בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה, וירושלים היא שמחברת אותנו למעלה.

וזכינו בשנים האחרונות למה שלא היה הרבה שנים – הרבה מאוד אנשים מתלוננים על זה, אבל צריכים לדעת את זה – אנחנו זכינו, זכינו שרוב-רובם של אנשי ירושלים, כן, שומרי שבת. אני עוד זוכר את הרב פרוש, כחבר מועצה צעיר בירושלים, כקול קורא כמעט במדבר בנושא שבת, והיום ברוך השם רוב-רובם, מעל שני שלישים מתושבי ירושלים שומרי תורה ומצוות, שומרי שבת. השאר, רובם גם אנשים מסורתיים, מחוברים לירושלים של מעלה.

אוהבים להזכיר עוד מאמר חז"ל, שירושלים לא נתחלקה לשבטים, אבל הפירוש הוא הפוך ממה שמנסים לפרש אותו בלשון העם. ירושלים היא עיר שהיא לא מכוח זה שאנחנו פה. היא קדושה בלי קשר לחלוקה של השבטים שהייתה – היא קדושה מצד עצמה כי היא מקום החיבור בינינו לשכינה. ואם נזכור את זה, נזכור את הדבר הזה וסביב זה "כל ישראל חברים", סביב זה כולנו נתחבר, אז יהיה לנו באמת סייעתא דשמיא, יהיה לנו באמת את כל מה שאנחנו צריכים – "אנא ה' הושיע נא", את הניסים שאנחנו צריכים עכשיו.

ואני רוצה להצטרף למה שאמר קודם סגן ראש העיר לשעבר וחבר הכנסת הרב אברהם בצלאל, על השנים האחרונות, כן, שאנשים התפרנסו ממלחמות בירושלים ומאי-פיתוחה של ירושלים ומכל מיני דברים אחרים בירושלים. היום יש שם מועצת עיר וראש עיר שאכן משקיעים בפיתוחה של ירושלים, בדברים המחברים, באמת בדברים המחברים, שבסוף ירושלים תהיה ראויה, כמו שאנחנו אומרים בשיר של יום: הר ציון, קריית מלך, משוש כל הארץ; המקום שכולם מצפים לו גם מבחינה גשמית וגם מבחינה רוחנית. כולנו מתפללים שלוש פעמים ביום "בירושלים עירך", וגם בשבת אנחנו זוכרים לומר "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". תודה רבה.