ציון יום ירושלים ויום זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, היום, 243 ימים ללחימה בעזה, 124 אזרחי ישראל, אחינו, בנינו ויקירנו, בשבי מפלצות החמאס. נתפלל שצה"ל יכריע את המערכה והשבויים ישובו במהרה לביתם, אמן.

יום ירושלים הוא יום מיוחד בלוח השנה היהודי והישראלי, ובו אנו מציינים את איחוד ירושלים במהלך מלחמת ששת הימים, בשנת 1967. זה יום שמסמל את הקשר העמוק ההיסטורי והדתי של העם היהודי לעיר הקודש ירושלים; יום שמחה מהולה בעצב על האובדן. ראוי כי השמחה תישאר בלב אצל כל אחד מאיתנו באופן אישי.

ירושלים אינה סתם עוד עיר; היא לב העם היהודי, מקום שבו השורשים שלנו נטועים עמוק בתוך ההיסטוריה. בתנ"ך ירושלים מוזכרת מאות פעמים ומוגדרת כעיר הנצח. כך נאמר בתהילים: ירעשו הרים ויחמרון, לפני ה' אדון כל הארץ. עלה כי ה' הינה בתוך העיר הקדושה, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.

היום הוא גם יום זיכרון לאחינו האתיופים, יום זיכרון לנספי עליית יהודי אתיופיה, שמצוין ביום ירושלים, לזכר 4,000 מיהודי ביתא ישראל שנספו במהלך המסע ובהמתנה לעלייתם ממחנות הפליטים בסודן בזמן מבצע אחים. יהי זכרם ברוך.

לאורך הדורות שירים רבים נכתבו על ירושלים, והם מבטאים את אהבת העם היהודי לעיר הזו. כך כתבה נעמי שמר בשירה "ירושלים של זהב": "איכה יבשו בורות המים / כיכר השוק ריקה / ואין פוקד את הר הבית / בעיר העתיקה."

איחוד ירושלים בשנת 1967 היווה את השיא של שאיפת הדורות לחזור להיות חלק מהמקום הזה, מקום אשר ממנו אנו שואבים את זהותנו הלאומית והדתית. במילותיו של מוטה גור – מילים אלמותיות – מפקד חטיבת הצנחנים אשר שחררו את ירושלים: "הר הבית בידינו".

יום ירושלים הוא הזדמנות להזכיר לעצמנו את הערכים והמורשת שמחברים אותנו לעיר הזו. ירושלים מסמלת אחדות, תקווה, שאיפה לשלום. העיר היא לא רק מרכז דתי והיסטורי, אלא מקום המבטא את השאיפה היהודית לגאולה ולתיקון. גם כאשר אנו חוגגים את יום ירושלים, אנו מביעים את האהבה וההוקרה שלנו לעיר הזו ומתחייבים לשמור ולהגן עליה לדורות. ירושלים היא עדות לעברנו המפואר, היא המפתח לעתידנו המשותף. ביום זה נרים כולנו את עינינו לירושלים ונשיר: "ירושלים של זהב, ושל נחושת ושל אור".

יכולתי לדבר על ירושלים עד מחר בבוקר, בלי שום הסתייגויות, בלי שום מעצור. מפאת חוסר הזמן, אדלג ואעבור למשהו אישי. נפלה בידי הזכות, אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, לשרת את ירושלים ותושביה במגוון תפקידים במשך 18 שנים, מתפקיד מפקד פלוגה בעיר העתיקה ועד למפקד מחוז. תקופות קשות, מאתגרות – מתקפת טרור כוללת, במשך שלוש שנים, על העיר ירושלים; פיגועים, פיגועים קשים, פיגועי אוטובוסים, פיצוצי מסעדות. בתקופה הזו הייתי מפקד מחוז ירושלים. ירי על גילה מבית לחם. הגיבורים האמיתיים של אותה תקופה לא היו אני, לא היו שוטרי מחוז ירושלים, לא קציני מחוז ירושלים; בוודאי ובוודאי, כמו שאמרתי, לא אני. הגיבורים האמיתיים של ירושלים באותה תקופה היו תושבי ירושלים, אשר בבוקר קמו והלכו לעבודתם, ושלחו את ילדיהם לבתי ספר באוטובוסים מתפוצצים ובמתקפות טרור חסרות רסן.

כאשר אני הולך ברחובות ירושלים, שאותם אני מכיר היטב, סוליות הנעליים שלי משוחחות ושרות עם מרצפות העיר. אני מכיר כל פינת רחוב ונושם את האוויר המיוחד של העיר הזו, עיר הקודש ירושלים. לאוויר יש ריח מיוחד. ירושלים בירת ישראל זורמת לי בדם. היא אהבתי הראשונה.

אסיים במילים הבאות: ירושלים לעולם ועד, עיר שלא תחולק פעם נוספת. אמן. עיר הקודש של העם היהודי. תודה רבה.