קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני יושבת כאן ושומעת את הנאומים, וחבל, חבל מאוד, שיש כאן אנשים – ולצערי הרב חלק גדול והרבה אנשים – שבחרו דרך הדברים שלהם להפיץ שנאה ושיסוע ולעשות דה-הומניזציה לאנשים. אנחנו נמשיך להיות אנשים מוסלמים, גאים במה שאנחנו, בדת שלנו, בשלום שאנחנו רוצים להביא לעולם ובחמלה שאנחנו מרגישים גם ברגעים הכי קשים שעוברים עלינו.
ולכן, אני רוצה להתייחס להצעת החוק, ואני לא רוצה להיכנס לפרטים, אני רק רוצה להגיד לכם מה שמעתי מאישה – לא באופן ישיר, כל העולם שמע את זה – שיצאה אחרי שלושה חודשים ממעצר – על מה? על פוסט שאפילו היא לא כתבה. אישה בהיריון, בחודש שלישי, שעברה ימים שלמים בתוך הכלא, ולא היה לה מה לאכול, וסיפרה על אילו בגדים ואילו תנאי מחיה היא עברה בשלושת החודשים שעברו. אם זה מה שעוברים העצורים והעצורות, אז מה נדבר על אלה שיושבים שם שנים על גבי שנים? לא משנה מה היה, בסופו של יום יש גם אמנה בין-לאומית, שמדברת גם על זכויות בסיסיות שמאפשרות מחיה בכבוד, אוכל מכבד, שמאפשר חיים טבעיים, כשמאפשרים להמשיך את היום, קבלת טיפול רפואי, על זה אנחנו מדברים ולא על משהו אחר.
184 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.