קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כרגיל אתה עם הבכי והנהי על דוד אמסלם, ודוד אמסלם המזרחי של הכנסת. מי ישמע, אתה מוקף בנהר של אשכנזים. מי ישמע, מי צועק עליך? נעמה לזימי, מירב בן ארי. מי צועק עליך? מי מאיים עליך? מי זה? את מיכאל ביטון אני רואה שם, אני כבר לא רואה טוב. פורום המזרחים מקיף אותך. לאף אחד לא אכפת מהמוצא שלך. לאף אחד לא אכפת שקוראים לו אמסלם. אכפת לנו מזה שאתה משקיף בקבינט בלי מינוי, בלי הצעת מחליטים, בלי שום נגיעה לציבור. אף אחד לא יודע. אתה נכנס לקבינט, אתה רב עם הרמטכ"ל – הינה, אני אומרת לך. והפופקורן הזה זה בושה וחרפה. בושה, מה את מוציאה פופקורן? מה זה הדבר הזה? מה זה? תכבדו את האנשים, תכבדו את הנופלים, תכבדו את המשפחות השכולות. ובתוך זה אתה אומר שבני גנץ מדליף. הוא אפילו לא מהמפלגה שלי, אבל איך אתה לא מתבייש? למה נראה לך שבני גנץ וחילי טרופר הם אלה שמדליפים? והם אפילו לא מהמפלגה שלנו, אבל אני שומרת על כבודם. וחילי, הוא נחמד. אבל אתה בא ואומר שבני גנץ, יש לו קצף כאילו של מי ששותה אמסטל? שמעתי את זה פעמיים. אמרתי: אני בהלם. זה מה שאתה אומר על השותף שלכם לממשלה? שיש לו קצף של אמסטל? לא האמנתי שהוא אומר דבר כזה. מה זה?
עזוב מי שותה אמסטל, לא נעים. איך אתה מדבר?
זה סוג של בירה, מסתבר, לא משנה. איך אתה מדבר? טיפה כבוד לשותפים שלך לממשלה – כלום. והינה, אני אומרת לך פעם אחת ולתמיד: תפסיק להתבכיין. תפסיק להתבכיין על המזרחיות שלך. לאף אחד לא אכפת שקוראים לך אמסלם, זה לא מעניין אף אחד. אכפת לנו שתייצג את המדינה. וכשאתה מגיע וצועק על הרמטכ"ל, וכשאתה משתלח בו, וכשהיא מוציא פופקורן, אתה לא מייצג אותנו ולא מייצג את הציבור ששלחת.
ואני רוצה להגיד לך עוד משהו שהרבה אנשים אומרים לי. לפעמים אני מתביישת בך. אני מתביישת שאתה זה שמתיימר לייצג מזרחים. לא, ואתה לא מייצג מזרחים. לא פחות ממני, לא פחות ממאיר כהן, לא פחות מאף מזרחי שנמצא פה. אנחנו הקול שלהם. אף פעם לא שאלתי מישהו איזה עדה הוא. אבל אתה עולה לפה ובוכה שאתה דודי אמסלם, ודנה ויס וגיא פלג והאולפנים ו-11 ו-12 ו-13 – אכלו לי, שתו לי, לקחו לי.
אכלו לי, שתו לי, האולפנים עושים עליי סיבוב. היחידים – – –
לא, לא, לא. אני אילחם כאן על הכבוד של המדינה הזאת, של הקבינט הזה.
וכשהוא מגיע לפה ואומר: עושים לי את כל זה בגלל שאני אמסלם, אז הוא בושה. כי לא עושים לו את זה בגלל שהוא אמסלם; עושים את זה בגלל שהוא אך ורק שם בגלל ביבי נתניהו, ואם לא נתניהו, הוא לא היה יושב בקבינט הזה, ואם הוא לא היה יוצא ומשתלח על הרמטכ"ל, הוא לא היה יושב בקבינט הזה. תודה.
447 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.