קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בואו נרגיע את הרוחות, כי – – –
בואו, יש לנו מעט זמן להיות עניינים, לוויכוחים הפוליטיים אנחנו נחזור. אני, אגב, היום, חבר הכנסת דודי אמסלם, התאכזבתי מאוד שאתמול בוועדת שרים לחקיקה התנגדו להצעת חוק, שאגב, העלה אותה שר המשפטים, אבל כנראה שמשני הצדדים. אתה חושב אחרת. ידעתם שכל מענק שנותנים לחייל, מנכים ממנו 25%? זה מדהים. כל שקל. כל מה שישבנו, נלחמנו ושכנענו שייתנו עוד ועוד לחיילי המילואים, בצדק מוחלט, בצדק מוחלט – כולנו עדים לגיבורים האלה שעזבו את הבית ויצאו להילחם; השאירו אחריהם עסקים, קרסו העסקים; השאירו מקומות עבודה; השאירו נשים וילדים, הן נושאות בנטל. ישבנו ולתומנו כולנו, בכבוד גדול, הצבענו. לא ראינו לא אופוזיציה ולא קואליציה, כולנו הצבענו כדי לתת את המענקים האלה. אבל בסוף אף אחד לא האיר את עינינו שעל כל שקל שהם מקבלים, מנכים להם 25%. למה? אני לא מבין. מענק הוא מענק. מענק הוא מענק. צריכים לתת עוד, ולצערי הגדול החליטו להוריד להם 25%. אז דעו לכם, אחיי הגיבורים ואחיותיי הגיבורות, שעל כל שקל שאתם מקבלים מורידים לכם 25%, כי ככה האוצר רוצה. זה מעיד על צרות העין, זה מעיד על הראייה הכל-כך לא נכונה בימים כאלה.
ובאשר לדיון שהיה כאן – ראו, כשהחיילים והחיילות שלנו עומדים בעזה ובצפון, אף אחד לא חושב מאיפה השני. ראיתי את אברמוביץ' הגיבור וראיתי את בן חמו כשהלכתי לסמח"ט שבא מארצות הברית, איתמר. הוא בא מארצות הברית, עזב את הכול, בא להילחם ונפצע. אף אחד לא שואל את אף אחד: מאיפה אתה. ואנחנו מגיעים לכנסת, ובכנסת זה הופך להיות לסיפור. ואני קורא לכל אנשי 6 באוקטובר, כל אנשי 6 באוקטובר, שמה שהם עשו זה לפלג ולשסע אחד בשני – תעזבו אותנו בשקט. אנחנו לא שם. העם הזה לא נמצא שם. העם הזה רוצה שנתווכח, שדעותינו יהיו שונות, אבל הוא לא רוצה פילוג ושיסוי. תודה רבה.
295 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.