הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשפ"ג–2022

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

חבר הכנסת אשר – –

– – יש שיר יפה שכתב נתן אלתרמן שנקרא "אחד מן הגח"ל": מסיפון אונייה מתנודדת / הוא ירד אל רציף הנמל / וחיכתה ברציף לו מולדת / בדמות אוטו צבאי וסמל. //

היא את שמו בחותמת הטביעה / היא השליכה בגדיו אל השק / ושבועה נוראה היא השביעה /

לקולו של הגשם הדק. // עוד הארץ הזאת לא נתנה לו" – – –

אני מדלג, הרי אתם לא תיתנו יותר זמן. "ונראהו זוחל או כורע / או עומד עם צלחת בתור / ונדע: ללא בית ורע / קר ללחום את מלחמת הדור. // עוד הארץ הזאת לא נתנה לו / לא ידיד, לא פינה למקלט / לא שמחה מן האלף הללו / אשר לנו היו למתת. // לא, כי רק את חייו, פליטי חרב / הוא קיבל על החוף מידה. / אבל גם את חייו, אי בערב – –"

"– – הוא השיב בנופלו בעדה."

השיר הזה מתאר, כמובן, את הפליטים, עולים שהגיעו לכאן ומייד גויסו, עוד לפני שיכלו בכלל – לא יודע אם הם ידעו אפילו לאחוז רובים – ונפלו במלחמת השחרור ובמלחמות; אפשר להגיד במלחמות ישראל גם בהמשך, אדוני היושב בראש.

גיוס חוץ לארץ.

אדוני היושב בראש, אני לא יודע איך יוצא שתמיד כשאני עולה לנאום, טלי גוטליב עולה לנאום איתי.

אני מנסה לעלות, לדבר לבד, אני עולה לדבר – היא עולה איתי, תמיד. אני לא מצליח.

אני אחזור לשירו של אלתרמן. למה הבאתי את השיר הזה? נתן אלתרמן – ולא בפעם היחידה כמובן – בגדולה, מצליח לתאר את המציאות המטורפת הזאת של מדינת ישראל, שבסוף היא מדינה של עלייה; מדינה שב-1890 היו כאן כ-18,000 יהודים, ב-1948 היו כאן כבר 600,000 יהודים, והיום אנחנו נמצאים בסדר גודל של שבעה מיליון יהודים בארץ ישראל. אלה מספרים מדהימים. הם לא קרו בגלל הריבוי הטבעי הנפלא שלנו, הם קרו בעיקר בגלל העלייה המדהימה שהגיעה לאורך כל השנים למדינת ישראל.

גם היום, שתדע, אדוני היושב בראש, אם נוחת עולה במדינת ישראל, בתוך שבועות ספורים – הינה, הרמטכ"ל לשעבר בוודאי יודע – עולה בגיל 18 שנחת כאן, קיבל את תעודת הזהות, בתוך שבועות ספורים הוא מגויס לצבא והולך להילחם. אבל אתה יודע שלפי החוק הזה שאתם רוצים להעביר כאן – מה הוא לא יוכל לקבל? דרכון. עד הסיפור של הדרכון. זאת אומרת, הוא יכול לקבל נשק, הוא יכול חס וחלילה למות על קידוש השם, אבל דרכון, כדי לטוס לחופש, הוא לא יכול לקבל.

לכן זה עוול שאי-אפשר להשלים איתו. אי-אפשר להשלים עם העוול הזה, ואני באמת מבקש מהכנסת לדחות את החקיקה הזאת ולא לאשר את התיקון הזה. התיקון הנכון הוא שאזרח בישראל הוא אזרח, הוא אזרח, הוא אזרח. אין אזרחים סוג ב'. וגם עולה שעלה לכאן, אם הוא רוצה להוציא דרכון כדי לטוס לחופש או כי יש לו עסקים בחו"ל, הוא יוכל לעשות את זה כמו כל אזרח אחר – –

– – כל החובות וכל הזכויות גם יחד. תודה.