קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, העלייה לישראל היא לא תהליך של זבנג וגמרנו. כיום רבים מהעולים הם לא עולי מצוקה, אלא עולים שעושים מהלך מחושב שלא מנתק את הקשר לארץ המוצא וגם לא מהעיסוקים שלהם ועבודתם באותה מדינה. העולים מצרפת, ארצות הברית, חבר המדינות ומדינות אחרות מגיעים עם נכסים מקצועיים שלהם ורוצים להמשיך לעבוד בהם בישראל. אבל מקומות העבודה כאן דורשים כתנאי סף ידיעת השפה העברית. עולים אלו לא מצליחים לעמוד בתנאי הסף הזה, כי המדינה לא מצליחה לקדם תהליך מהיר בלימודי השפה, ועולים רבים ממתינים ארבעה עד שישה חודשים לפתיחת הכיתה באולפן. התהליך לאישור תארים אקדמיים נמשך מעל חצי שנה. המציאות של היום מאפשרת עבודה מרחוק, וזה מה שעושים עולים רבים – ממשיכים לעבוד מרחוק במדינות המוצא שלהם. צורת העבודה הזאת דורשת גם ביקורים ונסיעות, אז למה לא להנפיק להם דרכון?
בשנה האחרונה הייתה עלייה גדולה מרוסיה ומאוקראינה בגלל המלחמה. יהודי רוסיה ואוקראינה מהווים את הקהילה הגדולה ביותר בתפוצות המבקשת לראות בישראל בית. עשרות אלפי יהודים דור ראשון, שני, שלישי, עשו עלייה לישראל. הם יודעים כי כאן הבית הלאומי, המקום הבטוח. הם רוצים להישאר ולהשתקע כאן לתמיד ולבנות כאן את עתידם, אבל המדינה שלנו לא קולטת אותם כמו שצריך. קליטת העלייה זה לא רק להנפיק תעודת עולה, לא רק לתת סל קליטה, אלא לקלוט את האזרחים החדשים בגישה מכילה, אנושית, לא בחשדנות ובאדישות ביורוקרטית. ההצהרות על שינוי חוק השבות, סיסמאות לאומניות ואמירות משפילות כלפי העולים, מרחיקות את העולים מארץ אבותיהם. עליית הדרכונים יכולה להיות עלייה המובילה להתיישבות קבע אם נתייחס לעולים בדרך חיובית ומאירת פנים. המדינה מפסידה אזרחים איכותיים, משכילים, יוזמים, מדענים, רופאים, כלכלנים. העלייה קידמה את המדינה. עכשיו העלייה של שנות התשעים פורשת לגמלאות. לא עשינו כלום כדי לגדל ולטפח את הדור החדש האיכותי כאן. ההון האנושי והאיכותי עוזב את הארץ, עוזב יחד עם העולים החדשים שהיו רוצים להשתקע בישראל אך לא הצליחו להתמודד עם קשיי הקליטה. המדינה לא עזרה להם, ובזה אמרה להם שהם לא רצויים. ככה לא בונים את הבית הלאומי.
314 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.