קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במשרד החינוך ישנו אגף המוכש"ר, כלומר המוכר שאינו רשמי. אני מדבר על מוסדות חינוך שבהם כמה עשרות אלפי תלמידים מתלמודי תורה הציוניים וחרדיים שלא משתייכים לאחת משתי הרשתות החרדיות ושמתוקצבים חלקית לעומת התקצוב של תלמיד רגיל במדינת ישראל. במה הם חטאו? בכך שהוריהם מתעקשים לשלוח אותם למוסדות חינוך שנאמנים להשקפת עולמם ולאמונתם. בתקופת כהונתו של שי פירון כשר החינוך נחתכו מכבשת הרש שלהם עוד תקציבים. הורים שלא היו להם נציגים פוליטיים שדאגו להם לאורך השנים משלמים 500, 600 ואפילו 800 שקל לחודש על כל ילד בגילי היסוד. הגיע הזמן לתקן באמת את העיוות הזה. כל ילד אמור לקבל את המענה המתאים לו. להורים צריך להיות חופש לבחור את החינוך שתואם את דרכם, את הערכים שלהם ואת אמונתם, והתקצוב של המדינה אמור להיות אחיד לילדי ישראל.
בבקשה. בבקשה. בבקשה. דברו איתם עליהם. אני מדבר על שלנו.
לא, בסדר גמור. אני מדבר על המגזר שלנו.
אני שנים שירתי בצבא, שנים שילמתי מיסים.
בניגוד למה שמנסים להדביק לי, שנים אני משלם מיסים.
ואני שילמתי על כל ילד שלמד בלימודים האלה, כי רציתי לשלוח לשם, 800 שקל לחודש.
בבקשה. בבקשה. אני משלם. אני משלם. הילדים שלי, הנכדים שלי, לומדים שם ומשלמים. ואני שואל: למה שלא יהיה להם תקציב מלא כמו שיש לכל ילד בישראל? גם בבתי ספר שלך.
מה? לתקצב באופן מלא מוסדות שלא עלינו, בוחרים שלא ללמוד לפי תוכנית לימודי הליבה של משרד החינוך? כן. כי גם לעם ישראל יש לימודי ליבה: תורה, נביאים, משנה וגמרא. מי קבע שלימודי אנגלית חשובים יותר? אני אומר, די לפטרנליזם הזה. ושיהיה ברור, אני לא מדבר רק על תלמודי התורה ובתי הספר התורניים. ישנם הורים מסורתיים רבים שמאוד מאוד לא מרוצים ממה שקורה במערכת החינוך: ממיעוט לימודי היהדות, מלימוד היהדות מתוך תפיסות מנותקות מהאמונה, מאג'נדות רדיקליות שהשתלטו על מערכת החינוך, מניסיונות לטשטש את הזהות הלאומית שלהם ולהכיר בנרטיבים של אויבינו, מטשטוש מוסד המשפחה והזהות האישית. הם היו מאוד שמחים שהילדים שלהם יתחנכו לאור מטרות החינוך שניסח שר החינוך הרביעי מטעם מפא"י פרופ' בן ציון דינור, ובהן – ואני מצטט: טיפוח בילדים ההכרה היסודות הנעלים של תורת ישראל, חזון הנביאים ושקידת התורה, החזירו אותנו לכאן ולהקמת המדינה; להקנות להם את המורשת הרוחנית של עם ישראל; לטפח בהם אהבה לנכסי הרוח הנעלים של עמנו; לנטוע בליבם רגשי הערצה לגדולי ישראל, קדושיו וגיבוריו – –
– – ולהשריש בהם את ההכרה שאנחנו שימשנו ככוח מניע להתקדמות המוסרית של העולם. עד כאן הציטוט.
גם להורים האלה, שמייצגים חלק ניכר מאזרחי ישראל, מגיעה הזכות לבחור מוסדות חינוך שמתאימים לערכים שלהם. תודה רבה.
408 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.