קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, הכנתי פה נאום, אבל אני רואה את השר מרגי נמצא פה ואני גם רואה את חבר הכנסת יוסף עטאונה.
חבר הכנסת יוסף עטאונה, אני עכשיו רוצה לדבר אליך. בשלוש הדקות הקרובות אני קורא "חלומות מתגשמים". אתה יודע שיש לי סריטה ואמונה – הפילוסופיה שלי היא שילדים אחר הצוהריים חייבים להיות עסוקים, דיברנו על זה מספר פעמים; עסוקים בספורט, עסוקים במוזיקה, בתנועות נוער. ילד עסוק זה ילד בריא. ילד עסוק לא יגיע לא לפשע, לא לאלימות, לא לאלכוהול וסמים.
אני אספר לך חלום שהתגשם. בשנה וחצי בקדנציה הקודמת, כפי שאתה יודע, הסתובבתי הרבה מאוד. מאוד חשוב לי הנושא גם בחברה הבדואית, והגעתי ליישוב שנקרא חורה. ולמה אני פונה ליוסף? יוסף הוא מחורה. הכרתי שם בן אדם בשם חמד, שהוא אחראי על כל הנושא של הספורט ביישוב, ואני אספר לך, אדוני השר, מה קרה בחורה. בחורה בשנה שעברה חתכנו סרט לבריכת שחייה חדשה, בריכה מקסימה, יפה, שמשמשת היום את היישוב וגם את היישובים מסביב ואת הילדים והמבוגרים בכל הנושא של שחייה, והשקנו שם פרויקט של לימוד שחייה לילדים בכיתה ג' – בחורה וגם ברהט אבל בעיקר בחורה – וכבר למדו שם אלפיים ילדים שיעורי שחייה. הפרויקט הזה מומן על ידי עמותה שלא רוצה לציין את שמה וכסף שעבר ככה מסביב, מהנגב וגליל. החלום שלי שבסוף כל ילד במדינת ישראל ילמד לשחות בכיתה ב' או ג' – לא בכיתה ה' בפרויקט של משרד החינוך, כי 50% מהילדים בכלל לא מגיעים לפרויקט הזה. ברוב המקומות גם אין בריכת שחייה שהם יכולים ללמוד בה. וכשאני אומר "חלומות מתגשמים", זה דוגמה לחלום שמתגשם, דווקא ביישוב הזה. אתה מגיע לשם ואתה רואה את הילדים הולכים לשיעורי שחייה, ואחרי זה גם המבוגרים, וזה הופך להיות אזור של ספורט. אתה נכנס למשרד של מנהל הקומפלקס שם – יש שם גם אולם – ואתה רואה מלא מלא קופסאות נעליים, ואתה שואל אותו: מה כל קופסאות הנעליים האלה? יודע מה התשובה שלו הייתה? שלא יקרה מצב שלילד לא יהיו נעליים לשחק כדורגל. הוא שומר שם נעליים, ואם לילד חסרות נעליים – נכון, יוסף – הוא מגיע לחמד והוא מקבל ממנו נעליים והוא משתתף בשיעורים, ואין מצב שילד, גם אם אין לו כסף, לא תהיה לו פעילות אחרי הצוהריים.
אז עכשיו אנחנו דקה לפני התקציב, ואני באמת מתפלל שיהיה שינוי גם בנושא הזה, שיהיו אפשרויות לילדים אחר הצוהריים לעשות פעילות; שיהיו בריאים לא רק בגופם אלא גם בנפשם, כי זה ביחד. תודה רבה.
386 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.