קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אתה לא רוצה לשמוע אותי, חבר הכנסת ינון אזולאי?
תודה, נשמה גבוהה. תודה. אדוני היושב-ראש, מחר נקיים דיון על מכינות אופק, אתה מכיר את זה, היושב-ראש? מכינות אופק אלה מכינות חצי שנתיות שנותנות הזדמנות אמיתית לאנשים להגיע לצבא מוכנים. שר הרווחה יעקב מרגי, את מכינות אופק אתה מכיר, כי היית בוועדת חינוך. ההיסטוריה של המכינות בישראל התחילה ב-1987-1986, קמה מכינת עלי. ב-1995 קמו מכינות אחרות, לא דתיות. אבל המשותף למכינות הראשונות הוא שהן היו ממיינות; הן לא נתנו הזדמנות לילד מתיכון רגיל, ממקיף רגיל, כל שכן ילד שהסתבך, ילד בסיכון.
הגיע אדם בשם מיקי נבו ממרכז מעשה – זכיתי אז להיות נציג של יהדות קנדה – ואמר: אני אקח ילדים עם קשיים, אקח אותם לשנת שירות, ולמרות הקשיים והם יתנדבו בקהילה שלהם. נעשה מכינה חצי שנתית לילדים שלא קיבלו הזדמנות במכינות האחרות. ככה נולדו מכינות אופק. אלא מה? המכינות האלה, שהן טובות ומצילות חיים ונותנות הזדמנות למנהיגות לילדים מהפריפריה, הן בתת-תקצוב. הבסיס התקציבי שלהן 10–20 מיליון, וצריך לקושש מההוא 5 מיליון ומההוא 5 מיליון כדי להגיע ל-47 מיליון. כל שנה הכול מוטל בספק, כשהתקציב של המכינות הרגילות הוא במימון מלא.
הצבא אומר שמכינות אופק זה הדבר הכי משמעותי בשינוי בהצלחה בהשתלבות בצבא. זאת אומרת, ילד בא לצו ראשון או שני עם נתונים שנראים לצבא פחות טובים, עושה מכינת אופק חצי שנה, מקבל מוטיבציה, הולך להיות לוחם, הולך לשירות משמעותי. נולדים משם לוחמים בסיירות וקצינים. זה לבנים ובנות.
מחר אנחנו עושים דיון על מכינות אופק. אני לא יודע אם הרווחה מממנים את זה, אבל הדבר הזה – – –
הדבר הזה נותן הזדמנות לנוער בסיכון ממש ומציל חיים.
אני יודע, אני יודע שהלב שלך במקום הנכון. התקציבים לאופק מגיעים גם מנגב-גליל, גם מהחינוך, גם ממשרד הביטחון, אבל הם צריכים עזרה. הם צריכים גב במדינה. אנחנו מתכנסים מחר פה, אם תוכל להגיד שלום כמה דקות בוועדה המשותפת, ועדה של צעירים וועדת נגב-גליל.
אני לא יודע. באזור 12:00 אני חושב.
אהה, 14:00. בשעה 14:00. לא, 14:00 זה אחרי המליאה. אבל אני רוצה קודם כול להצדיע – – –
לא, הרב אשר, אתה לא משכת זמן. אתה רצת קדימה.
אנחנו נראה מה נעשה. אבל הנושא הזה חשוב מעבר לדיון מחר. תודה רבה.
367 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.