קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראינו הערב שכל המנהיגים מהקשת הפוליטית הישראלית הגיעו לפשרה; אנחנו רואים שיש הפוגה ואנחנו רוצים שהשקט הזה יישמר במדינה. הייתה לרע"מ יוזמה בנושא הזה, ואנחנו כל הזמן דחפנו על מנת שיהיה שקט, גם בכנסת, גם ברחובות וגם בכל המקומות במדינה.
חשוב שגם המדינה תבוא בפשרה לכיוון החברה הערבית, לכוון החברה הבדואית. היום אנחנו נמצאים כאן בדיון בחוק תקציבי. אנחנו כל הזמן עולים לכאן ומדברים על הנושא החשוב ביותר: נושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אני שואל, ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת, כל הזמן בחודשים האחרונים מתעניינים רק בחקיקה, בנושא הרפורמה, ההפיכה המשפטית, אבל איפה החברה הערבית? יש לנו 36 נרצחים בחברה הערבית, ולאף אחד לא אכפת. אף אחד לא מתעניין ואף שר לא ביקר ולא פתח חמ"ל בחברה הערבית. לא ייתכן שמצב כזה יישאר ככה במדינה. מישהו צריך לקחת אחריות על הנושא הזה. בחסות המהפכה המשפטית הזאת אנחנו רואים שיום-יום יש דחפורים וטרקטורים בנגב, שעולים על הבתים של האנשים, של האזרחים שלנו. הדברים האלה צריכים להיפסק. צריכה לבוא פשרה – יוזמה מכיוון הממשלה לכיוון החברה הערבית בנושא הפשיעה והאלימות. צריך טיפול שורש בנושא הזה. צריך גם יוזמה בכיוון הסדרת הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, הכרה בכפרים והפסקת ההריסות. אנחנו כל הזמן דורשים את הנושא הזה; דורשים את הדרישות שלנו, הבקשות שלנו. לא יעלה על הדעת שאנחנו כל הזמן עולים לנאום כאן רק על ההריסות, הפשיעה והאלימות. זה לא יכול להיות. מישהו צריך להתעורר, לקבל את האחריות ולהחליט. אנחנו אזרחי המדינה – למי לפנות? אנחנו לא יכולים לפנות לא לארצות הברית ולא לקנדה. הגיע הזמן שהממשלה תתעשת ותקבל החלטות רציניות למען החברה הערבית. תודה.
255 מילים של ואליד אלהואשלה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.